מי לא ספר את מסי, ואולי אהוב יותר ממראדונה?

אי שם במונדיאל 1986 כשחורחה בורוצ'גה, אחד מגדולי השחקנים הארגנטינאים בכל הזמנים, התבקש לנתח את ההבדל בין משמעות המשחק עבור האנגלים למשמעות המשחק עבור בני ארצו הוא טען: "עבור הבריטים הכדורגל זה טעם החיים, עבורנו הכדורגל זה החיים".

אין ספק כי החלוץ האגדי תיאר בצורה מושלמת את המציאות עבור אוהדי נבחרת האלביסלסטה, מציאות שבה הכדור העגול משתווה לדת והאומנים ששולטים בו נחשבים לאלים. אחד השחקנים הבולטים שזכו למעמד של אלוהים אצל אוהדי קבוצת בוקה ג'וניורס הוא חואן רומן ריקלמה, – הילד שגדל בעוני מחפיר בשכונת דון טורקואטו והפך למלך הבלתי מעורער של יציעי הבונבוניירה.

פרח השכונות
אם יש עיר אחת בעולם שבה סיפורי סינדרלה מקומיים נשמעים הרבה יותר טוב זוהי בואנוס איירס. בירת ארגנטינה סיפקה לנו לא מעט סיפורים מרגשים על נערים שצמחו מתוך עוני ומצוקה והפכו להיות גיבורים לאומיים. החל מדייגו ארמנדו מראדונה שגדל בשכונת הפחונים ויז'ה פורטיוטו ועד לקרליטוס טבס ששרד את חיי היום יום הקשים בשכונת פוורטה אפצ'ה.

גם שכונת דון טורקואטו בה גיבורנו ריקלמה גדל, לא הייתה הסביבה האידיאלית בה תרצו לגדל את ילדיכם. את ילדותו בילה רומן בבית קטנטן באזור הפחות נוצץ של בואנוס איירס עם עוד 9 אחים. למרות שאהד את קבוצת טיגרה, שני המועדונים שנלחמו על שירותיו של הקוסם היו שתי המעצמות הגדולות בארגנטינה - ריבר פלייט ובוקה ג'וניורס.

חואן רומן ריקלמה. כבר בגיל צעיר רבו על שירותיו (רויטרס)

למרות שריקלמה עצמו העדיף לחתום בצד האדום של העיר, וטו שהטילה משפחתו והצעה כספית משופרת של היריבה המרה פתחו בעצם את אחד מסיפורי האהבה הגדולים ביותר שידעה שכונת לה בוקה מאז ומעולם. כבר מהרגע הראשון הפכו ניצוצות האהבה בין הקהל המקומי לשחקן השנה בדרום ללהבות "כשהפליימקר האחרון" סחף את הזהובים כחולים משכונת לה בוקה לאחת התקופות היפות של המועדון מאז ומעולם.

יחי המלך החדש!
אם למזלכם תבקרו במוזיאון המושקע של קבוצת בוקה ג'וניורס תבחינו בשני פסלי ענק של השחקנים האהובים ביותר על האוהדים המקומיים בכל הזמנים. הראשון כמובן של דייגו מראדונה והשני של אדון ריקלמה. אומנם אין ספק על כך שבקרב העם הארגנטינאי האיש שהביא את הגביע העולמי בשנת 1986 הוא האהוב מבין השניים, אך אם תשאלו את אוהדי בוקה לגבי אהוב ליבם, לא בטוח שהתשובה תהיה זהה.

מראדונה ב-1986. מי יותר אהוב? (GettyImages)

את הקדנציה הראשונה פתח חואן רומן בסערה ובשבע עונותיו הראשונות במדים הזהובים כחולים זכה בשלוש אליפויות, שני גביעי ליברטדורס ובגביע העולם לקבוצות. למרות רשימת התארים המכובדת האירוע אותו אוהדי בוקה יזכרו יותר מכל היא אותה "קנייה" בין רגליו של מריו יפס, בלם מילאן בהווה שהיה עמוד התווך של ריבר באותם שנים. למרות האהבה הבלתי נגמרת לה זכה מהקהל החם של בוקה ולמרות שהיה המלך הבלתי מעורער של יציעי הבונבוניירה ב 2002 ריקלמה שבר לא מעט לבבות זהובים כחולים כשהודיע על מעבר לברצלונה תמורת 11 מיליון יורו.

לא מעט אוהדים התקשו לסלוח למספר 10 על עזיבתו אך לאחר מספר חודשים התגלתה הסיבה האמיתית לכך שנטש את החממה האוהבת. באותם חודשים נחטף אחיו של רומן - כריסטיאן. למרות האהבה העצומה שהייתה לריקלמה לקהל, הפחד הגדול לגורל משפחתו והטראומה הגדולה מהמשא ומתן עם החוטפים הביאו אותו לחתום בחוף מבטחים בבירת קטלוניה

ריקלמה. אחרי תקופה לא קלה עבר לבארסה (רויטרס)

.
ראשית התקופה באירופה הייתה לא טובה בלשון המעטה עבור הגאון משכונת דון טורקואטו. מאמנו דאז, לואיס ואן חאל, לא בנה על תפקיד הפליימקר והעדיף להציב את ריקלמה בתור שחקן כנף. תוסיפו לכך את המשמעת הטקטית הקפדנית ואת האופי הלוחמני של השניים ותבינו מדוע רומן נחשב אחד הזרים המאכזבים ביותר בתולדות ברצלונה בכל הזמנים.

למרות הגעגועים הביתה הקשר המוכשר לא נשבר ולאחר שהבלאוגרנה החתימה את רונאלדיניו ומילאה את מכסת הזרים, בחר להצטרף לקבוצה הצנועה ויאריאל שהייתה רחוקה שנות אור מאריות הכדורגל בספרד. אומנם אוהדי הצוללת הצהובה יזכרו את רומן בעיקר בגלל החמצת הפנדל שלו בתוספת הזמן מול ארסנל בחצי גמר ליגת האלופות ב-2006 אך אף אחד לא יוכל לשכוח לו את התקופה האדירה בה הפך את ויאריאל לאחת הקבוצות המרגשות בספרד, כזאת שהשאירה אבק אפילו לריאל ולברצלונה.

רונאלדיניו. היה יותר מוצלח בברצלונה (רויטרס)

מי זה מסי?
אומרים שכל גאון חייב להיות קצת מטורף. למען האמת אם נבחן מקרוב את חואן רומן נבין משפט זה לעומקו. אין עוררין על כך שריקלמה הוא אחד מאומני הכדור הגדולים שנראו אי פעם על כר הדשא, למרות זאת, אופיו הקשה לא מותיר לו הרבה חברים אוהבים בסביבתו הקרובה. תשאלו את מנואל פלגריני מאמנו בויאריאל שפשוט לא הצליח להסתדר עם השחקן המצטיין שלו ונאלץ לוותר עליו, לשמחתם העצומה של אוהדי בוקה שקיבלו לחיקם את הבן האובד בשנת 2007.

רגע לפני שנחזור לסיפור האהבה עם אוהדי בוקה נציג בפניכם עוד דוגמא לאופיו של ריקלמה. בשנת 2008 כשסרחיו בטיסטה בנה את הסגל הסופי לקראת האולימפיאדה, הוא היה חייב לבחור מבוגר אחראי לחבורת הצעירים מפוצצת הכישרון, חבורה שכללה את אנחל די מריה, סרחיו אגוארו, אסיקייל לאבצי וכמובן ליונל מסי. למרות כמות האגו הענקית כל הילדונים ידעו שהמנהיג האמיתי של אותה נבחרת היה ריקלמה. אירוע שממחיש זאת יותר מכל התרחש במשחק חצי הגמר מול היריבה המושבעת ברזיל.

ריקלמה. את מסי הוא לא ספר (רויטרס)

בתוצאה של 0:2 לזכותה של נבחרת האלביסלסטה נפסקה בעיטת עונשין מ-11 מטרים לזכותה. למרות שמסי אגוארו ודי מאריה צעדו לעבר הכדור שהונח על הנקודה הלבנה. כולם עמדו דום כשהקפטן הבלתי מעורער ריקלמה ציווה עליהם להתרחק. מספר 10 כמובן נעץ את הכדור עמוק בתור הרשת והמשיך להיות המנהיג האמיתי עד להנפה המרגשת והזכייה במדליית הזהב.

שוב חוזר הניגון- הפרידה הסופית מהפליימקר האחרון?
אומנם להרבה שחקנים קשה לקבל זאת, אך כך הוא ריקלמה, אם אתה לא יכול לפנות לו את הבמה המרכזית עדיף שלא תתקרב אליו. אם אתם לא מאמינים, תשאלו את מרטין פאלרמו, מלך השערים של בוקה בכל הזמנים. "אל לוקו" אומנם נחשב לאחד השחקנים הכי חברותיים בארגנטינה אך הדומיננטיות שלו בקרב השחקנים ובמיוחד בקרב הקהל לא בדיוק התאימו לגיבורנו.

אין אוהד בוקה אחד שלא זוכר את את שערו ה-219 של אל לוקו, אותו שער שבעצם השווה את שיא הכיבושים של המועדון. לצערם של אותם אוהדים, אותו שער הראה עד כמה גדול הסכסוך בין שני האלילים הגדולים שלהם. אותו שער נכבש לאחר שריקלמה חדר בצורה וירטואוזית לתוך הרחבה אחרי מהלך שהשאיר את שחקני היריבה פעורי פה. למרות שמצא את עצמו לבד מול השוער, העדיף ריקלמה לפרגן ל"חברו" פאלרמו והותיר אותו מול שער חשוף.

פאלרמו וריקלמה. סיפור בלתי נשכח (רויטרס)

לאחר שהאחרון גילגל את הכדור בקלילות ורץ להודות למבשל הוא ראה רק את גבו, מאחר שמספר 10 האגדי החליט להתעלם מפאלרמו לחלוטין ולהראות לו מי המנהיג האמיתי בבונבוניירה. עוד קורבן של ריקלמה הוא אוהד מקומי שהחליט לבקר את הקוסם באחד ממשחקי הליגה של בוקה. לצערו של אותו אוהד, ריקלמה שכבש באותו משחק בחר לרוץ לעבר עיגול האמצע ולהצביע על אותו חוצפן. לא חלפו מספר שניות ועשרות אוהדים זהובים כחולים זינקו על אותו אוהד באקט שלא היה מבייש את הסרט "התפוז המכני".

לצערם של אוהדי בוקה (מינוס אוהד אחד מוכה) האופי הלא ברור של גיבורם הביא אותו פעם נוספת לצאת בהודעה איומה לפני חמישה חודשים לאחר ההפסד מול קורינתיתיאס בגמר הליברטדורס: " אני אוהב מאוד את המועדון ואוהד אותו כל ימי חיי, אבל כך אני לא יכול להמשיך.

אני מרגיש מרוקן לגמרי ואין לי יותר מה לתת למועדון". כשריקלמה נשאל לאן מועדות פניו הוא השיב בעצב : "עכשיו אני נוסע הביתה כדי להיות עם המשפחה ועם החברים, אני רוצה לחבק את בני ולבקש ממנו סליחה שלא הבאתי לו את הגביע. בכל מקרה אני לא אשחק יותר בבוקה, אני פשוט לא יכול להישאר כאן".

לא חלף שבוע ואלפי אוהדי בוקה יצאו לרחובות בתחנונים אחרונים לאלילם במפגן אהדה שלא השאיר כמעט עין אחת יבשה בארגנטינה. חמישה חודשים חלפו מאז, ריקלמה סירב ללא מעט הצעות כספיות מפתות. השמועות אומרות שהוא דווקא יבחר בשכנה החמימה ברזיל.

אך אם קראתם כתבה זאת גם אתם יודעים שסיכוי לא רע בכלל שהפליימקר האחרון יחזור לאהבת נעוריו פעם נוספת והפעם, לתמיד.