משחק תפקידים: וראטי וטיאגו בנעלי הענקים

ב-1 ביולי בשנה שעברה, נפגשו בקייב נבחרות איטליה וספרד לגמר יורו 2012. למרות הכוכבים הרבים שהתרוצצו על כר הדשא באולימפיסקי, אוהדי ה'לה רוחה' וה'סקוודרה אזורה' ידעו שהדו-קרב המרכזי שיקבע את מניפת הגביע בסיום אותו ערב יוכרע אך ורק במרכז המגרש.

את הצד הכחול הוביל כמובן אנדראה פירלו שהיה השחקן האיטלקי המצטיין בטורניר. המאסטרו מפלרו שהציג יכולת אלוהית לאורך כל משחקי האזורי, ידע שרק 90 דקות מפרידות בינו לבין זכייה בתואר היחיד שחסר ברשימת התארים האינסופית שלו.

צ'אבי לעומתו, הציג יכולת די נרפית במדים האדומים באותם ימים אך כשהגיע רגע האמת, הברומטר הקטאלוני היה הראשון שהתפוצץ.

בסופו של יום הספרדים השפילו את האיטלקים בתוצאה 0:4 כשקשר ברצלונה סיים את המשחק עם שני בישולים אדירים שהעניקו לנבחרתו את גביע אירופה השני ברציפות.

חלפה כמעט שנה מאז אותו גמר חד-צדדי באוקראינה ושוב הכחולים פוגשים את האדומים בגמר אליפות אירופה, רק שהפעם מדובר בדור ההמשך של שתי מעצמות הכדורגל. את האזוריני יוביל מרקו וראטי, שבכל נגיעה בכדור מצדיק מחדש את 12 מיליוני היורו של פאריס סן ז'רמן ואת הלה רוחיטה יוביל התקווה הגדולה של קאטלוניה, טיאגו אלקנטרה.

אמנם כלי התקשורת הרבים שהגיעו לסקר את הטורניר בארץ הקודש, מציגים את הגמר בטדי כדו-קרב בין שני הקוסמים, לורנצו אינסינייה ופרנסיסקו איסקו. אך עם כל הכבוד לשני "הפנטזיסטות", כמו בגמר הנבחרות הבוגרות ביורו 2012 המנצחת בקרב הוותיקות המרות תיקבע אך ורק בזכות המאסטרו המוצלח בין וראטי לטיאגו.

"הלב" - מעשיות מרקו בארץ הקודש
הרבה מאוד קלישאות אפשר לספר על שני הברומטרים, אך את הציטוטים המוצלחים סיפקו לנו המאמנים של השניים דויס מנג'ה וז'ולן לופטגי. "כל אחד מהשחקנים שלי בסגל חשוב, אך כולם יודעים שטיאגו הוא המנוע, בלעדיו המכונה פשוט תקרוס", שיבח המאמן הספרדי את הקפטן שלו בראיון לאחר משחק הפתיחה מול רוסיה הצעירה.

גם יריבו האיטלקי בחר לשבח את מספר 4 בנבחרת האזוריני ואף השתמש בלשון הרבה יותר ציורית: "כשישבתי עם צ'זרה פראנדלי (מאמן הנבחרת הבוגרת של איטליה, מ.ר) על הסגל לקראת היורו, מיד בנינו את תכנית המשחק סביבו, מרקו הוא הדבק שמחבר את כל הפאזל, מרקו הוא הלב".

וראטי. הלב של איטליה (יניב גונן)

לא ברור כיצד עברה ילדותו של המאמן האיטלקי וסביר מאוד להניח שאותו ציטוט על וראטי לא נלקח מתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "הלב" שהתבססה על חיפושיו המפרכים של הילדון מרקו אחר אמו. אולם, אין דימוי יותר מתאים לקשר האיטלקי וליריבו הספרדי מאשר האיבר החשוב ביותר בגוף האדם. אמנם השניים לא נוצצים כמו חבריהם לקישור, אינסינייה ואיסקו וכנראה שלא תראו אותם כובשים בצרורות, אך בדיוק כמו פירלו וצ'אבי בנבחרות הבוגרות, וראטי וטיאגו הם השחקנים היחידים שאין להם תחליף.

אז למה לי סטטיסטיקה עכשיו: מוסרים ומסורים
די סביר להניח שאם הייתם מציצים במבט חטוף בדף הסטטיסטיקות של "פירלו הבא" והבן של מאזיניו בטורניר היורו עד עתה, הייתם מתאכזבים מהנתונים. אמנם אדון אלקנטרה יכול להתגאות באותו בישול לאלברו מוראטה בשער הניצחון מול רוסיה, אך לצערו מאזנו עדיין נטול שערים. וראטי לעומת זאת עומד על 0 שערים ו-0 בישולים.

נכון שכל ילדון שמתחיל לשחק כדורגל חולם לסיים כמלך השערים ובמקרה הרע להסתפק במקום הראשון בטבלת המבשלים, אך הברומטרים של האזוריני והלה רוחיטה יכולים להתגאות בנתונים שבאמת חשובים.

טיאגו אלקנטרה. שילוב מנצח של ברזיל וספרד (רויטרס)

אם תבחנו את רמת הכושר ביורו 2013, תגלו שווראטי מוביל בצוותא עם ג'ורג'יניו ווינאלדום ההולנדי את מצעד האצנים עם ממוצע של 9.4 קילומטר למשחק, טיאגו לעומתם ניצב במקום הרביעי עם ממוצע של 8.7 קילומטרים בכל 90 דקות בהן שיחק.

גם מבחינת המסירות וראטי וטיאגו מובילים ובגדול. המאסטרו האיטלקי במקום הראשון בטבלת המסירות עם ממוצע של לא פחות מ-100 מסירות למשחק (למעלה ממסירה כל דקת משחק). גם כאן הקשר הספרדי ניצב במקום הרביעי עם ממוצע נהדר של 86.5 מסירות למשחק. למרות שקשרה האחורי של האזוריני מוסר יותר מכל שחקן אחר ביורו במהלך המשחק, אחוז הדיוק שלו עומד "רק" על 91.7 אחוזי הצלחה, אלקנטרה לעומתו יכול להתגאות ש-93.6 אחוזים ממסירותיו מגיעות לכתובת.

טיאגו לומד מצ´אבי (רויטרס)

דור הולך ודור בא
קודם עסקנו בשני הכוכבים הגדולים שלנעליהם הגדולות וראטי וטיאגו יצטרכו להיכנס בשנים הקרובות. אמנם פירלו וצ'אבי עדיין בשיא כושרם, אך באיטליה ובספרד כבר מינו את וראטי (20) ואת טיאגו (22) כשני היורשים הברורים של האריות הוותיקים. ישנם לא מעט קווי דמיון בין אנדראה פירלו ל"פירלו הבא" ובין טיאגו לצ'אבי, אך עמדת הזינוק של הילדונים מבשרת טובות לקראת ירושת תפקיד המאסטרו העתידי.

פירלו וצ´אבי יורו 2012 (רויטרס)

אין עוררין על כך שצ'אבי הרננדס הוא ללא ספק אחד משחקני ברצלונה הגדולים ביותר בכל הזמנים. את הפריצה הגדולה שלו הוא עשה רק בגיל 28, כשמורו ורבו פפ גוארדיולה הגיע לקאמפ נואו וביסס את שיטת הטיקי טקה. טיאגו לעומתו, החל לקבל מעמד של כבוד בשורות הבלאוגרנה כבר בגיל 20 ואם ימשיך באותה הדרך אין ספק שהמשך דרכו בכחול אגרמן תהיה אפילו יותר מוצלחת מזאת של צ'אבי. תוסיפו לכך את הליטוף הברזילאי ואת הדריבל האדיר שירש מאביו מאזיניו, ותגלו לא מעט סיבות לאופטימיות לעתידו של אלקנטרה ג'וניור.

וראטי וזלאטן בפאריס סן ז´רמן (רויטרס)

גם פריחתו של פירלו התרחשה יחסית מאוחר (רק בתחנה הרביעית בקריירה), אחרי שנחשב לילד הפלא הגדול של ברשיה עבר לאינטר שם נכשל לאחר שתופקד בתור קיצוני. לאחר תקופת השאלה קצרה ברג'ינה הגיע לצד האדום של העיר מילאנו ורק שם החל לבנות לעצמו את השם הענק אליו הגיע היום. וראטי לעומת זאת, נקנה בגיל 19 על ידי פאריס סן ז'רמן בסכום לא מבוטל של 12 מיליון יורו וכבר העונה הוא נחשב לאחד השחקנים הטובים ביותר ביבשת.

עוד נתון שיכול לעזור בשנים הקרובות למרקו הצעיר להיכנס לנעליו העצומות של פירלו הוא סגנון המשחק הלוחמני. השניים ניחנים בראיית משחק מופלאה, אך בניגוד לקשר יובנטוס שיותר בונה מאשר הורס, האגרסיביות של וראטי הפכה אותו לקשר משובח הן במלאכת הבנייה והן במלאכת ההריסה. סביר להניח שתתקשו להאמין לנתון הבא: קשר פ.ס.ז', ששוקל רק 60 קילו ומתנשא לגובה של 165 ס"מ, הצליח להתעלות על השבדי האיום זלאטן איברהימוביץ' במספר הכרטיסים שנשלפו לחובתו בקבוצה מעיר האורות (לזלאטן נשלפו 9 כרטיסים צהובים וכרטיס אדום לעומת וראטי עם 10 צהובים ואדום).

אין ספק שעוד מוקדם מאוד להשוות את הלב האיטלקי ואת הקפטן הספרדי לאריות הוותיקים מהנבחרות הבוגרות, אך ב-19:00 באיצטדיון טדי, שני הברומטרים יוכלו להתחיל לבנות את מעמדם בתור היורשים הגאים של פירלו וצ'אבי.