די מעניין היה להיות זבוב בחדר ההלבשה של סטיוארט פירס לפני משחק הפתיחה של נבחרת אנגליה שהפסידה 1:0 לאיטלקים. אני לא יודע בדיוק מה רמת המרגלים של נבחרת שלושת האריות, אך סביר להניח שההנחיות הברורות היו לתקוף את הגנת האזוריני ללא רחמים. הרי בכל זאת, כשהשוער וכל ארבעת שחקני ההגנה שיחקו ביחד רק 104 דקות בליגה האיטלקית הבכירה למה כבר אפשר לצפות?
אם להודות באמת, גם אני הייתי די פסימי לגבי אותה חוליית הגנה, תמיד החשבתי את עצמי כאוהד שרוף של הליגה האיטלקית. אך משום מה כשעברתי על החלק האחורי בסגל האזוריני לקראת מפגש הפתיחה מול האנגלים די הופתעתי לא למצוא אפילו נציג אחד מהליגה הבכירה. כבר לאחר 10 הדקות הראשונות באותו מפגש הבנתי עד כמה טעיתי. חוליית ההגנה שהורכבה על טהרת הסרייה B עצרה פעם אחר פעם את ההתקפה האנגלית ללא קושי ואותם שחקנים "אלמוניים" היו ללא ספק עמוד התווך בניצחון הכחולים.
מישהו אמר שאינטר נכשלה העונה?
שימו לב חברים לאותה חוליית הגנה מדוברת - בין הקורות, פרנצ'סקו בראדי, שוער נובארה שנבחר לשוער העונה בסרייה B. הבלמים לוקה קלדירולה, קפטן האזוריני ששיחק העונה בברשיה ומתיאו ביאנצ'טי שעלה עם קבוצת ורונה לליגה הבכירה. תוסיפו לאלו את ג'וליו דונאטי מגינה הימני של פאדובה וכריסטיאנו ביראגי מגינה השמאלי של קבוצת סיטאדלה ותקבלו את דור העתיד של אינטר. מפני שכל השמות שקראתם זה עתה (סביר להניח שלא ממש זיהיתם), שייכים לנראזורי ומהווים דוגמא מובהקת לתהליך הנפלא שמתרחש בכדורגל האיטלקי.
אותה חוליית הגנה שהצטיינה במשחק הפתיחה של האזוריני ביורו, שיחקה בקבוצת הפרימוורה של הכחולים שחורים ממילאנו. לאחר שאלו סיימו בהצלחה את גילאי הנוער עמדו בפניהם שתי ברירות, להישאר בסגל הקבוצה הבוגרת ולראות את כר הדשא של הסן סירו מהספסל או לרדת לליגת המשנה, לשחק כמה שיותר ולחזור לנראזורי דרך הדלת הקדמית. כל החמישה כמובן בחרו את האופציה השנייה - בראדי, קלדירולה, ביאנצ'טי, דונאטי וביראגי הפכו לשחקני מפתח משמעותיים בקבוצותיהן, שיחקו באופן רציף לאורך כל העונה ואין ספק שכיום הם מנוסים ובשלים כדי לחזור לקבוצת נעוריהם.
 |
| קבהא במדי מכבי פ"ת. אחד משני נציגי הליגה הלאומית (שי לוי) |
|
| |
אם תבחנו את הסגל של נבחרת ישראל הצעירה תגלו שרק השוער השלישי אריק ינקו ומרואן קבהא שיחקו בעונה החולפת בליגה הלאומית. מלבד שוער הכח עמידר ר"ג וקשר המלאבסים כל שאר הסגל של לוזון עיטר את שורותיהן של קבוצות ליגת העל המופלאה. לא משנה אם הכוכבים התייבשו על הספסל לאורך כל העונה ואיבדו דקות משחק קריטיות, העיקר להיות מקוטלג כשחקן ליגת העל. במדינת המגף כבר מזמן גילו שבמקרים כאלה עדיף להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות.
מאפיה out, ילדים IN
כמעט חצי מסגלו של דוויס מנג'ה מגיע מליגת המשנה (11 מתוך 23). הסרייה B שבעבר הלא ממש רחוק הייתה רקובה עד לשורש בעקבות השחיתות הרבה בכדורגל האיטלקי, עברה שינוי של 180 מעלות ובשנים האחרונות היא הפכה לחממה לצעירים שתפסו את מקומם של המאפיונרים המקומיים. קבוצות פאר כמו יובה, רומא ושתי המילאנזיות משאילות ללא תמורה את כוכבי הנוער שלהן כדי שיצברו כמה שיותר דקות משחק ויחזרו לשורותיהן כשהם הרבה יותר מנוסים ומחושלים.
 |
| מארונה מול אנגליה (יניב גונן) |
|
| |
מלבד 11 שחקני האזוריני שצברו ניסיון העונה בליגת המשנה, ישנם עוד מספר שחקנים שעברו את תקופת ההתחשלות בהצלחה יתרה וחזרו לליגה הבכירה: לוקה מארונה, קשרה הנפלא של יובנטוס יצא לשנת השאלה ב2010/11 לסיינה הצנועה והיה בורג משמעותי בעלייתה לסרייה A בסיום אותה עונה. כיום מארונה הוא אחד מהקלפים הבטוחים של אנטוניו קונטה לשנים הבאות. אלסנדרו פלורנצי הרומאי עבר בעונה שעברה לקרוטונה הצנועה וכבש במדיה לא פחות מ-11 שערים שהחזירו אותו מיידית להיות בורג משמעותי בקבוצת הזאבים.
אם סיפורי ההצלחה של מארונה ופלורנצי לא הספיקו לכם מה תגידו על לורנצו אינסיינה וצ'ירו אימובילה. שני היהלומים שלא בדיוק מצאו בית חם ביובנטוס ובנאפולי, הצטרפו בתחילת עונת 2011/12 לפסקארה הצנועה מליגת המשנה. לשני שחקני הרכש הצטרף גם שחקן מקבוצת הנוער של המועדון העונה לשם מרקו וראטי. ביחד אותה שלישיה סחפו את "הדולפינים" למקום הראשון בסיום אותה עונה תוך כדי שהם פשוט מתעללים בכל קבוצה שבאה מולם בעזרת כדורגל התקפי ומהיר שלא נראה שנים בארץ המגף.
 |
| וראטי במדי סן ז´רמן. הוביל את פסקארה לסרייה A (רויטרס) |
|
| |
כפי שכבר ראיתם, עונת ההתחשלות כמובן עזרה לכל אחד מחברי "השילוש הקדוש" ובסיום אותה עונה נפרדו דרכיהם לטובת מחוזות חדשים ומרתקים. אחרי שנה מפרכת במדי גנואה (אימובילה), פ.ס.ז' (וראטי) ונאפולי (אינסינייה) השלישייה הקסומה חזרה לשתף פעולה וכבר במשחק הפתיחה מול הבריטים ראינו את הניצוצות ביניהם.
אם נחשיב את שלישיית הדולפינים לשעבר, את מארונה, פלורנצי ואת שאר חברי הסגל שבילו העונה בחממה הקרויה סרייה B. נקבל לא פחות מ 16 מתוך 21 שחקני האזוריני שצברו ניסיון חשוב ודקות משחק בליגת המשנה. כפי שציינתי במדינת הכדורגל המופלאה שלנו לא בדיוק נהוג לשחק כדורגל, אלא מעדיפים לשבת בספסל החמים וליהנות מפוזה של "שחקן בליגת העל". נכון אומנם יש האומרים שעדיף להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים אך במקרה האיטלקי אותם שועלים צוברים ניסיון ובסופו של דבר גם הופכים לאריות.