זה היה חייב להיות מוחמד סלאח. שש דקות לסיום עונה היסטורית, שחתמה את הזכייה ה-20 של ליברפול באליפות אנגליה – סלאח עשה את מה שהוא יודע הכי טוב: כבש שער דרמטי נגד קריסטל פאלאס ודאג שהמסיבה באנפילד לא תתנהל באווירה של הפסד. עם שערו ה-29 בליגה, בתוספת 18 בישולים, השתווה הכוכב המצרי לאלן שירר ואנדי קול במספר המעורבות הגבוה ביותר בשערים בעונה אחת בפרמייר ליג. בנוסף, הוא זכה בנעל הזהב של הליגה האנגלית בפעם הרביעית – הישג ששמור עד כה רק לתיירי הנרי.
"סלאח עבר עונה בלתי רגילה", שיבחה אלן וייט, חלוצת העבר של ארסנל ומנצ'סטר סיטי. "הוא לא רק סקורר מדהים אלא גם יוצר מצבים. הוא הפגין מקצוענות מדהימה למרות כל השיח סביב החוזה שלו, והלך והשתפר ככל שהעונה התקדמה. זה נהדר שהוא יישאר בפרמייר ליג לעוד כמה עונות".
עבור אוהדי ליברפול, זה לא היה רק יום של תואר – זו הייתה סגירת מעגל. אמנם הקבוצה זכתה באליפות גם ב-2020, אך הייתה זו תקופת הקורונה, והחגיגות נערכו מול יציעים ריקים. הפעם, לראשונה מאז 1990, הקהל והקבוצה חגגו יחד.
שחקני ליברפול מניפים את גביע הפרמייר ליג (רויטרס)עוד לפני שריקת הפתיחה, רחובות ליברפול הפכו לים אדום. אלפי אוהדים הגיעו – גם כאלה שלא השיגו כרטיס – כדי להיות חלק מהיום ההיסטורי. אוהדי קריסטל פאלאס, שזכו בגביע האנגלי רק שבוע קודם לכן, הגיעו גם הם באווירת חג, וקיבלו מחווה מרגשת מהשחקנים של ליברפול שביצעו לכבודם מסדר כבוד.
היו שם אגדות אדומות רבות, כולל יורגן קלופ ומי ששב לראשונה לאחר תקופה ארוכה בעקבות בעיות בריאות, הקפטן האגדי אלן הנסן, שהניף את הגביע בטקס הסיום.גם כאשר איסמאילה סאר העלה את פאלאס ליתרון – הקופ המשיך לשיר בלי להניד עפעף. ואז הגיע סלאח, ואז הגיעה השריקה – והקהל פתח בצעקות שמחה כאילו ליברפול ניצחה 0:5. ה-1:1 הזה שווה הרבה יותר.
"השחקנים והקהל שלנו שונאים להפסיד – וזה בדיוק מה שראינו", סיכם המאמן ארנה סלוט. "עברו 35 שנה מאז שהאוהדים חגגו אליפות עם הקבוצה. רואים כמה זה חשוב להם – וזו בדיוק הסיבה שבשבילה אנחנו עושים את זה. לא רק בשביל עצמנו, אלא גם בשביל הקהל הזה, שאין כמוהו".
ארנה סלוט מאושר (רויטרס)"היום הכי טוב בחיי": טרנט נפרד באנפילד
במרכז הסיפור הרגשי של היום עמד טרנט אלכסנדר-ארנולד, שעלה מהספסל בדקה ה־46 להופעתו האחרונה במדי ליברפול. אחרי שהודיע שיעזוב את הקבוצה בקיץ הקרוב – ככל הנראה לריאל מדריד – הוא התקבל הפעם במחיאות כפיים חמות מהקהל, שהוקיר לו תודה על 20 שנות שירות, החל מהאקדמיה ועד לזכייה באליפות.
"לא ידעתי למה לצפות כשעליתי למגרש", אמר טרנט בהתרגשות. "רציתי לשחק עוד פעם אחת במדים האדומים, והמאמן נתן לי את ההזדמנות. התגובה שקיבלתי מהקהל – זה אומר לי הכול. שיחקתי פה מאות משחקים, אבל מעולם לא הרגשתי כל כך נאהב כמו היום. לא עבר יום, לא דקה, שלא חשבתי על הקבוצה הזאת. זה היה כבוד עצום".
טרנט התקשה לעצור את הדמעות כשחיבק את חבריו לאחר המשחק, ובצדק. זו הייתה הופעה גדולה נוספת מבחינתו – עם מסירות ארוכות מדויקות והשפעה מיידית על קצב המשחק. "כולם ראו כמה זה קשה עבורו לעזוב. זו בדיוק המשימה שלנו – לגרום לשחקנים לא לרצות לעזוב את המועדון", הוסיף המאמן סלוט.
טרנט אלכסנדר ארנולד (רויטרס)מה הלאה? קיץ סוער לפנינו
הקיץ הקודם של ליברפול היה שקט יחסית, עם צירופו של פדריקו קייזה כהחתמה המרכזית. אך הפעם, לאור עזיבתו של אלכסנדר-ארנולד והצורך לרענן את הסגל – הציפייה היא לקיץ הרבה יותר פעיל. העבודה כבר החלה: המועדון נמצא במגעים עם כוכבי לברקוזן, ג'רמי פרימפונג ופלוריאן וירץ. פרימפונג יכול לשחק לאורך כל האגף הימני, בעוד וירץ הוא קשר התקפי יצירתי.
"אנחנו רוצים שחקנים חדשים, וכמה שיותר מוקדם – ככה טוב יותר", אמר סלוט. "המועדון הזה לא מתחיל לעבוד רק מעכשיו – נעשתה המון עבודה מאחורי הקלעים". אבל לא משנה מי יגיע – המאמן מאמין שהחגיגות של היום יטעינו את הקבוצה לקראת העונה הבאה: "אני מקווה שהתיאבון לנצח יהיה גדול. חלק מהשחקנים כבר הוכיחו שהם יודעים לזכות שוב ושוב. זה יהיה קשה, אולי אפילו קשה יותר – אבל אנחנו מוכנים לאתגר".