הוא מקלל, מתחזה וכמובן נושך, אך בכל משחק נותן את הכל עבור הסמל והאוהדים אותם הוא מייצג. אחרי התקרית עם ברניסלב איבנוביץ', הלינץ' התקשורתי ותג מחיר של 50 מיליון יורו על ראשו, עתידו של הלוחם מסלטו, לואיס סוארס, כנראה יהיה רחוק מאוד מאנפילד.
ישנם רגעים מסוימים שפשוט נחקקים לאוהדי הכדורגל עמוק עמוק בזיכרון. עבורי, אחד מהרגעים הללו התרחש ברבע גמר המונדיאל האחרון בין אורוגוואי לגאנה. שתי הנבחרות המפתיעות של הטורניר סיימו את 90 הדקות הראשונות ב-1:1 נפלא ונכנסו להארכה. נכון שבדרך כלל במצבים כאלו השחקנים מעדיפים לשחק בצורה מבוקרת וזהירה עד לבעיטות העונשין אך לא בקרב הטיטאנים שהתרחש ביוהנסבורג. הסלסטה והכוכבים השחורים פשוט נתנו הכול עד טיפת הדם האחרונה וכמו שני מתאגרפים שמורידים את הכפפות חשבו רק על דבר אחד - התקפה.
ממש שניות לפני שהשופט הפורטוגלי, אוליגריו מנואל, שרק לסיום 120 הדקות, הגנאים יצאו להתקפה אחרונה שבה ג׳ון מנסה שיגר מראשו כדור אדיר שהכניע את פרננדו מוסלרה ועשה את דרכו הבטוחה אל הרשת. פתאום, משום מקום, הגיע לו אחד מאנשי הטורניר של הנבחרת הדרום אמריקאית, לואיס סוארס, שבהתעופפות אדירה הציל מקו השער עם ידו וראה את הכרטיס האדום. בדיוק שניות לפני שסוארס ירד לחדרי ההלבשה הוא הבחין ביריבו הגנאי, אסמואה ג'יאן, שולח את הכדור למשקוף והחוצה ומאפשר בסופו של דבר למיודענו, סבסטיאן "אל לוקו" אבראו, לשלוח פננקה אדירה בבעיטת העונשין האחרונה בדרך לחצי הגמר.
כל עולם הכדורגל רעש וגעש בעקבות אותה "הצלה" אדירה של החלוץ המזנק. אוהדים רבים ראו בהתעופפות זאת מעשה מכפיר ולא ספורטיבי, בלשון המעטה, אך במולדותו, סוארס הפך בין רגע לגיבור המדינה הבלתי מעורער. אמנם עברו הרבה מים בנהר מאז אותו דיון, אך ידידנו "הקניבל" ממשיך לעורר סערות בכל עונה מחדש. אירוע הנשיכה עם איבנוביץ' לא היה הראשון במדי המרסיסיידרס, אך על-פי הביקורות והשמועות באנגליה, יכול להיות מאוד שזהו אקורד הסיום.
|
לואיס סוארס הודף את הכדור בידו (רויטרס) |
|
|
לוחם הרחוב מסלטו
כשפרשן ה-BBC, גארי נוויל, התבקש לנתח את התנהגותו של סוארס לאחר תקרית הנשיכה עם איבנוביץ' הוא הסביר שבניגוד לכדורגלן האנגלי הטיפוסי, התנהגותו של הדרום אמריקאי נובעת משורשיו של סוארס: "אנחנו כל-כך בשוק מלואיס, מכיוון שאנו לא מזוהים עם דפוס התנהגות של נשיכות ויריקות. באנגליה מוחלים על אגרופים, קללות ותאקלים חריפים ביותר, אך צולבים את סוארס מכיוון שאנו פשוט לא רגילים לסגנון שכזה. סוארס הוא לוחם רחוב וזה מה שהופך אותו לכל-כך מיוחד".
מגן מנצ'סטר יונייטד לשעבר היה אחד היחידים בתקשורת האנגלית שהגן על החלוץ הנפלא וקלע בול באותה הגדרה לוחמנית. לואיס היה הבן הרביעי מתוך שבעה למשפחת קשת יום בעיירה סלטו השכונת בגבול ארגנטינה ואורוגוואי. בגיל 7 הוריו עברו לעיר הבירה מונטבידאו בתקווה למצוא פרנסה, אך שנתיים לאחר מכן הם התגרשו והמצב הכלכלי במשפחת סוארס הלך ודעך. למרות שכבר מהרגע הראשון ילד הסנדוויץ' הפגין יכולת אדירה במשחקי הכדורגל השכונתיים, על כר הדשא הוא עלה בגיל מאוחר יחסית בגלל המצב הכספי העגום.
הזוכה הגדולה בשירותיו של הנער המבריק הייתה קבוצת נאסיונל שגילתה אותו בגיל 12 והציעה לו להצטרף למחנה האימונים. לואיס שהשיב כי אין ביכולתו לקנות נעליים ובטח שלא לצאת למחנה שכזה, התקבל בחינם לקבוצת הילדים וכבר מהרגע הראשון הפך לכוכב הבלתי מעורער שלה.
|
סוארס נושך. דפוס התנהגות שבאנגליה לא מכירים |
|
|
כבר מהרגע הראשון הבחינו בקבוצה מבירת אורוגוואי שמדובר בעילוי, אך גם במופרע לא קטן. בגיל 15 הוא הושעה לאחר שנגח בשופט, בהמשך אותה עונה הוא גם הודח מהקבוצה לאחר שנמצא שתוי במסיבה לפני משחק. גם בהמשך הקריירה, היכולת האגדית על כר הדשא והדם החם הלכו יד ביד. למקרה שחשבתם שאירוע הנשיכה באנפילד בשבוע האחרון הוא הראשון שבו סוארס נוגס ביריב אז טעות בידכם. ב-2010 הוא קיבל את הכינוי "הקניבל מאמסטרדם" לאחר שנשך את עותמאן בקאל מאיינדהובן והורחק ל-7 משחקים. אותו אירוע, דרך אגב, היה אקורד הסיום של קפטן אייאקס לשעבר, סימן לבאות?
מלאך או שטן?
מאז ומתמיד היו הבריטים ידועים בנימוסים המסורתיים שלהם. במחקר שהתפרסם בשנה שעברה, התברר כי לא מעט מהרוגי הטיטאניק האנגלים קיפחו את חייהם בגלל שחיכו בסבלנות לסירות ההצלה בזמן ששאר הנוסעים דחפו באגרסיביות. אותם נימוסים בריטים באים לידי ביטוי כל פעם מחדש כאשר נטע זר מנסה לשבור את הסטיגמה של הכדורגלן האנגלי ההגון. נכון שכוכבים גדולים כמו פול גאסקוין, אריק קאנטונה, מריו באלוטלי, פאולו די קאניו וכמובן ג'ואי ברטון סבלו רבות מידה של התקשורת האנגלית בשל התנהגותם הפרובלמטית, אך אין ספק שאויב הציבור מספר 1 של הפרמייר-ליג הוא גיבורנו מאורוגוואי. סוארס הוא ללא ספק השחקן המצטיין של ליברפול מאז שהגיע אליה, אבל דווקא ההתחזויות, הקללות והנשיכה האחרונה הם אלה שמעלים אותו פעם אחר פעם לכותרות הראשיות.
בעונה שעברה, לוחם הרחוב מסלטו עלה לכותרות בעקבות אותן קללות גזעניות לעבר פטריס אברה שזיכו אותו בהשעייה לשמונה משחקים. לאחר מכן היו אלו ההתחזויות הרבות והריבים התכופים עם בלמי היריבה, אך נדמה שאותו ביס לכתפו של הסרבי ביום ראשון שעבר, השכיח לגמרי את העונה הנפלאה של החלוץ בן ה-26 שהרשית 23 פעמים והיה מעורב כמעט בכל שער של האדומים. אם לאחר הרחקתו של סוארס אחרי הקללות הגזעניות לעברו של הצרפתי הוא זכה לגיבוי מחבריו ומאמנו, הפעם באנפילד שומרים על דממת אלחוט כתגובה ללינץ' התקשורתי.
|
לואיס סוארס. עולה בכל פעם לכותרות ולא בזכות שעריו |
|
|
אמנם עבר כמעט שבוע מאז אותה נשיכה, אך הפוגרום הבריטי על סוארס שהורחק לעשרה משחקים רק הולך ומחריף. ה'סאן' וה'דיילי מייל' דרשו בעמוד הכותרת לסלק את החלוץ לאלתר, הרשתות החברתיות מלאות בתמונות הומוריסטיות של הדרום אמריקאי מדומה לכלב, קניבל, ערפד, חניבעל לקטר וכו', אויבו הוותיק אברה חגג אליפות עם נשיכת יד מפלסטיק ואפילו סמלים ותיקים כמו גרהאם סונס, ג'ימי רדנאפ ואלן האנסן צועקים להציל את כבודה של ליברפול ולהעיף את הקניבל לכל הרוחות. אם בעבר מספר 7 באדום הצהיר: "כל מה שאני רוצה זה לשחק עבור ליברפול, אכפת לי רק ממשפחתי ומאוהדי ליברפול, לא מאף אחד אחר. אני רוצה להישאר בקבוצה שנים רבות", כנראה שעתידו באדום רחוק מלהיות מזהיר.
סוארס הוא ללא ספק השחקן הגדול ביותר של ליברפול, קשה לדמיין היכן היא הייתה ממוקמת בלעדיו בטבלה. אך מצבה הכלכלי הלא מזהיר בשנים האחרונות ועם תג מחיר של 50 מיליון יורו (נרכש לפני שנתיים עבור 26.5 מיליון יורו), קשה לראות כיצד ימשיך הרומן בין הצדדים. תוסיפו לכך את היחס העוין של התקשורת ואת הצהרתו של מאמנו, ברנדן רוג'רס (“אף שחקן לא גדול יותר מהמועדון”) ותסיקו בעצמכם על עתידו של החלוץ הנפלא במועדון.