אין זה סוד שמשנה לשנה עולם הכדורגל הופך לממוסחר ונטול רגשות. ככל שהזמן חולף הכסף הגדול משתלט על כל חלקה טובה, השייחים והאוליגרכים קונים ומפרקים קבוצות כמו מגדלי לגו ונוצר מצב עגום שבו דווקא הנשמה והנאמנות שפעם היו ערכי יסוד על כר הדשא, נעלמים לאט לאט מהמגרש הירוק והאהוב.
השבוע התרחש בצידו השני של הגלובוס אירוע מרגש שהזכיר לכולנו שישנם עדיין יחידי סגולה מעטים שנאמנים לסמל ולאוהדים יותר מכל ממון שבעולם. במיוחד לכבוד אירוע זה (אליו נחזור רק בסוף הכתבה) החלטנו לתת כבוד לאותם מוהיקנים אחרונים בעזרת "טבלת הנאמנות" של אתר האינטרנט הבריטי trancfermrkt שפרסם את רשימת 25 השחקנים הנאמנים בעולם כיום.
בוודאי לא תופתעו לגלות בהמשך אגדות דשא שמוכרות לכולנו כמו ראיין גיגס, פרנצ'סקו טוטי, סטיבן ג'רארד ועוד רבים וטובים, אך הגיע הזמן לציין גם את אותם שחקנים צנועים ואלמוניים שיכולים ללמד את כולנו נאמנות מהי.
די סביר להניח שאם הייתם צריכים להשיב את שמו של הספרדי היחיד שנמצא "בטבלת הנאמנים", הייתם מהמרים על שני הקפטנים של ברצלונה וריאל מדריד, איקר קסיאס וקרלס פויול.
 |
| רשימת השחקנים הנאמנים בגלובוס |
|
| |
לצערם של שני המנהיגים הגדולים, הדירוג נקבע לפי שנת העלייה לקבוצה הבוגרת של המועדון ובעקבות סיבה זו את מקום הכבוד תפס לא אחר מאשר צ'אבי הרננדס, שזומן לסגלה של הבלאגרונה לפני 15 שנים ו-4 חודשים, עונה אחת לפני הבלם והשוער האגדיים.
מי שחולק עם מספר 6 בכחול ארגמן את המקום ה-15 בטבלה הוא מוחמד אל שאלהואב, אחד השחקנים הגדולים ביותר שנראו אי פעם באסיה.
הקיצוני השמאלי שבשנת 2009 קיבל הצעות מפתות לעבור למספר מועדונים גדולים בקטאר ואפילו לאינטר האיטלקית, סרב באלגנטיות והצהיר: שום הצעה שבעולם לא תגרום לי להתרחק מהעיר הקדושה מכה ומקבוצת אל הילאל".
מעשה אבות סימן לבנים
למקרה שתפשפשו בדפי ההיסטוריה תוכלו למצוא לא מעט מבחני נאמנות די הזויים: לוחמי היאקוזה היפניים היו נוהגים לכרות אצבע כדי להוכיח את אהבתם למנהיגם, הויקינגים מסקנדינביה לעומת זאת, היו לוקחים את מבחן הלויאליות צעד קדימה ומקריבים עשרה לוחמים לפני כל יציאה לקרב.
 |
| כל תקופה ומבחני האנמנות שלה. לוחם יאקוזה נטול אצבע |
|
| |
לא ברור האם אלו מנהגי העבר האיומים שמהדהדים בראשם, אך גם בימים אלו נוכל לראות שהיפנים והשבדים ממשיכים להיות נאמנים במיוחד. מתוך רשימת 25 יחידי הסגולה נוכל למצוא לא פחות מ-3 נציגים לכל אחת מהמדינות הללו.
בארץ השמש העולה נוכל למצוא את מסאשי מוטויאמה והיטושי סוגהאטה. הקשר והשוער עלו יחדיו אי שם בשנת 1998 לקבוצה הבוגרת של קאשימה אנטלרס ומאז זכו יחדיו כמעט בכל תואר אפשרי ביבשת אסיה.
חשבתם שצמד זה נחשב למשהו מיוחד בג'יי ליג? נובוהיסה ימאדה בן ה-38 לובש את מדיה של אורווה רד דאימונדס במשך 19 שנים ו-9 חודשים שמהלכן שיחק בכל עמדה אפשרית, כולל עמדת השוער.
 |
| למזלו זמנים השתנו. נובוהיסה ימאדה בהופעתו ה-500 |
|
| |
גם השבדים יכולים להתפאר בשלישייה מנצחת תוצרת כחול צהוב: הנריק גוסטבסון, שוער אוטבידברג ומרטין אנדרסון, קשרה האחורי של אלפסבורג, חולקים יחדיו את המקום השני מבחינת פז"מ בליגה השבדית עם 15 שנים ועשרה חודשים של נאמנות.
מי שגורם לשניים הללו להראות כמו ילדים שעלו מהנוער הוא "איש הברזל מקרלסקרונה" – הנריק ריידסטרום. קשרה של קאלמר, שבעונה שעברה שבר את שיא ההופעות בקבוצה אחת בליגה השבדית עם 802 משחקים שמתפרסים לאורך 19 שנים ו-11 חודשים.
שכנים שכנים
למקרה ותהיתם האם ללוזון ליג המפוארת יש נציג מאושר בטבלת הנאמנים, אז התשובה היא שלילית לצערנו. מי שבקלות יכל לזכות במקום טוב במרכז טבלה זאת היה ניר דבידוביץ' שפרש בעונה שעברה לאחר 17.5 שנים רצופות בירוק.
אמנם לא זכינו לראות נציג ישראלי במצעד המכובד, אך לשכנינו המצרים יש את שוערה האגדי של זמאלק, עבדלוואהב אל סייד. הקפטן האגדי יכול להתפאר ב-15 תארים קבוצתיים ושתי זכיות באליפות אפריקה במהלך 16 שנים ו-4 חודשים במדי "האבירים הלבנים".
 |
| מארינוס סאטסיאס (רויטרס) |
|
| |
שכנה נוספת של ישראל שיכולה להתפאר בנציג נאמן היא קפריסין שמציגה את הקפטן והמנהיג הבלתי מעורער של אפואל ניקוסיה - מרינוס סאטסיאס, שבמשך 18 שנים ו-4 חודשים מככב בקבוצה המעוטרת באי השלישי בגודלו במזרח התיכון.
מדרום אמריקה באהבה
אם עד כה הצגנו בפניכם בחורים נאמנים מאירופה, אסיה ומאפריקה הגיע הזמן להגיע לדרום אמריקה. די סביר להניח שלעולם לא נתקלתם בדפורטיבו אולמדו מאקוודור. הקבוצה הצנועה מריובמבה זכתה רק פעם אחת באליפות מאז היווסדה ב-1919, אך היא לפחות יכולה להתפאר בשני שחקנים שמאז ומעולם שמרו אמונים לסמל ולקהל: קרלוס קייסדו בן ה-39 ועומר לאדסמה בן ה-37 הם אולי צמד הבלמים המתואמים בעולם.
 |
| קרלוס קייסדו (בכחול) (רויטרס) |
| |
קייסדו שבעוד חמישה חודשים חותם 20 שנה במדים האדומים, ושותפו להגנה, שבעוד חודשיים מציין 18 שנים באותם מדים, יוכלו לספר לנכדים רק על אליפות אחת אי שם בשנת 2000, אך לעד הם יוכלו להתגאות בערך הנאמנות שכל כך חסר לכוכבים הצעירים ונוצצים בכדורגל העולמי של ימינו.
אם כבר בדרום אמריקה עסקינן, אז באמת חשבתם שנפספס הזדמנות להלל ולשבח את הארגנטיאי האגדי חאבייר סאנטי? לא מעט חובבי כדורגל הזילו דמעה כשבסיום העונה שעברה הקפטן הנפלא של הנראזורי קרע את גיד האכילס באחת מפציעות הספורט הקשות ביותר שקיימות. מעטים האנשים שהאמינו שאותו גלאדיאטור יוכל להשתקם מהפציעה הארורה בגיל 40.
 |
| חאבייר סאנטי נרגש. קאמבק ענק של הארגנטינאי (רויטרס) |
|
| |
להפתעת כולם האגדה הנראזורית עשתה זאת בגדול ולפני שבועיים סאנטי חזר למשחקו ה-846 במדים הכחולים שחורים לאחר 7 חודשים של היעדרות . אם תשימו לב טוב, "אל טרקטור" הוא השחקן היחידי בטבלת הנאמנים ששיחק ביותר מקבוצה אחת, אך 18 שנים ו-4 חודשים בכותונת הפסים של אינטר בהחלט מדברות בעד עצמן.
16 מלאו לקפטן
“יש חור בקריירה שלי. מגיל18 אני מנסה לזכות באליפות, בינתיים זה לא קרה", הצהיר סטיבן ג'רארד לפני משחק הדרבי מול אברטון לפני שבוע. לא ברור האם ציטוט זה גורם לנו להצטער על שנים נטולות אליפות עבור סטיבי ג'י, או להעריך אותו יותר על הנאמנות הבלתי ניתנת לתיאור. אין ספק כי האוהדים האדומים מהמרסיסייד היו מוותרים על כל צלחת אליפות או גביע נוצץ כדי שהקפטן האגדי שלהם לא יעזוב לעולם את אנפילד.
 |
| סטיבן ג´רארד חוגג. לנצח באנפילד (רויטרס) |
|
| |
מספר 8 הנצחי נכנס רק למקום ה-13 בטבלה עם 16 שנים ו-4 חודשים בקבוצת הבוגרים של ליברפול, אך לפי הצהרתו המפורסמת באחד מראיונותיו הרבים יש לכולנו עוד הרבה מאוד שנים לראות אותו באדום: " לא משנה איזה הצעה תגיע ולא משנה איזה קבוצה, כולם כבר יודעים זאת, אני נשאר באנפילד עד סוף הקריירה".
אהבה בת 20
עם כל הכבוד לאותן אגדות דשא אותן ציינו עד כה, הגיע הזמן להלל את ארבעת השחקנים שנמצאים בראשית מצעד הנאמנים. סביר מאוד להניח שכל אחד מארבעת הטיטאנים הללו לבש את חולצת הבוגרים של קבוצתו עוד לפני שרוב קוראינו הצעירים נולדו.
במקום הרביעי ניצב לו בגאון השוער האוקראיני אלכסנדר שובקובסקי, שלמרות הקור המקפיא במדינתו הוא לעולם לא חשב לעזוב את אהובת ליבו דינמו קייב. שובקובסקי בן ה-38, שזכה ב-30 תארים במדי קבוצתו, הוא גם הראשון שעבר את מחסום 20 השנה בקבוצתו עד כה במצעדנו, עם תקופה אדירה של 20 שנים ו-4 חודשים של נאמנות.
 |
| אלכסנדר שובקובסקי (רויטרס) |
|
| |
במקום השלישי נפגוש בן מלוכה שלא לחינם זכה לכינוי "הקיסר". כדי להמחיש את הלויאליות האדירה של יליד רומא, צריך להביט בציטוט שסיפק פלורנטינו פרס לגאזטה: "הפספוס הכי גדול שלי בתור נשיא ריאל מדריד אי פעם הוא פרנצ'סקו טוטי, החתמה שלו בריאל זה ללא ספק אחד החלומות שלא זכיתי להגשים".
 |
| פרנצ´סקו טוטי חוגג. לא הגשים לפרס את החלום (רויטרס) |
|
| |
הנשיא הספרדי, שהחתים בסכומים אסטרונומים טיטאנים כמו גארת' בייל, כריסטיאנו רונאלדו, זינאדין זידאן, קאקה, לואיש פיגו ועוד רבים וטובים, למד רק פעם אחת שכסף זה לא הכול בחיים. כולנו כבר יודעים מי העביר לו את השיעור הזה.
שחקן השדה היחיד שהתגבר על 21 שנות הנאמנות של ילד הנצח מרומא הוא כמובן ילד היום הולדת הוולשי, ראיין גיגס, שחוגג היום 40. כנראה שאם נשאל את אשתו, גיסתו ועוד רבות ממאהבותיו לגבי נאמנותו של גיגסי נקבל מהן תשובה נחרצת שכוללת גם הרבה קללות עסיסיות.
 |
| ראיין גיגס. לקבוצה הוא תמיד נאמן (רויטרס) |
|
| |
לצערן של בנות המין היפה, האליל הוולשי מוכיח פעם אחר פעם ש"קודם כל הקבוצה, אחר כך האישה". גיגסי שבכל עונה ממציא את עצמו מחדש, עלה לבוגרים של השדים האדומים אי שם לפני 23 שנים וזכה עימם בכל תואר אפשרי. למרות כל אלו, את תואר השחקן הנאמן בעולם הוא ישאיר לאגדה אחרת.
אם בגבורות 40 שנה
כפי שציינו בפתיחה, השבוע התרחש בצידו השני של הגלובוס אירוע ספורט שנכנס לדפי ההיסטוריה. אי שם בברזיל הרחוקה, מיתוס מהלך העונה לשם רוג'ריו סני שבר את שיאו של פלה עם 1116 הופעות בקבוצה אחת במפגש הליגה של סאו פאולו מול בוטאפוגו. כמובן שאין מספיק מילים כדי לתאר את השוער האגדי, שכבש במהלך הקריירה העצומה בסאו פאולו 113 שערים והוכיח שגם במולדת הסמבה, שכה דוגלת בכדורגל התקפי, אפשר גם לככב גם כסקורר מדופלם וגם בין הקורות.
 |
| רוג´ריו סאני חוגג. סמל הנאמנות הברזילאי (רויטרס) |
|
| |
סאני שלבש במשחק ההיסטורי את החולצה מספר 10 כהוקרה לחברו ראי, עלה לקבוצת הבוגרים של הטריקולור מסאו פאולו לפני 23 שנים ו-10 חודשים, ובניגוד להרבה כוכבים ברזילאים שעזבו את מולדתם לקריירה נוצצת באירופה, החליט להישבע אמונים אך רק לקבוצת נעוריו.
אז נכון, הוא הרוויח סכומים צנועים יחסית לחבריו מנבחרת הסלסאו, הוא לא יוזכר לעולם באותו משפט עם רונאלדיניו, רומאריו ואפילו ניימאר, אך אהבתו ונאמנותו האדירה לקהל ולסמל גורמים לנו להיזכר כל פעם מחדש מדוע אנו כה אוהבים את המשחק ההזוי הזה שנקרא כדורגל.