הנעליים של אלכס: האם מויס הוא היורש הראוי?

לפני כחודשיים ב-5 במארס אירחה מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד את ריאל מדריד למשחק הגומלין בשמינית גמר ליגת האלופות. מלבד אלכס פרגוסון וז'וזה מוריניו שנפגשו משני צידי המתרס, נכח באצטדיון מנג'ר נוסף, דיוויד מויס, שהגיע לפרשן את קרב הענקיות עבור רשת ה-BBC. למרות הדו-קרב המסקרן בין השדים האדומים לבלאנקוס, באותו ערב ריחפה שאלה אחת מרכזית באוויר, מי מהשניים (מויס או המיוחד) יקבל לחיקו את שרביט האימון אותו ישאיר פרגי לאחר פרישתו.

אמנם האוהדים האדומים מעולם לא חשבו שהרגע הזה יגיע, אך לפניי יומיים שועל הקרבות הסקוטי הודיע על פרישה בגיל 71. יום לאחר מכן הודיעו במועדון הפאר האנגלי על החתמתו של מנג'ר אברטון לשש שנים. נשאלת השאלה כיצד העדיפו במנצ'סטר להחתים את מויס, כשהתואר היחיד בפנתיאון שלו הוא עלייה לליגה השנייה עם פרסטון על פניו של הפורטוגלי שזכה כמעט בכל תואר אפשרי?

נאמנות עיוורת: הסקוטי החדש באולד טראפורד
כפי שכולנו יודעים, החל מהראשון ביולי אוהדי השדים האדומים כנראה ישפשפו את עיניהם פעמים רבות כדי לוודא שלא סר אלכס עומד על הקווים באולד טראפורד. הרבה מהם פינטזו על האחד והיחיד בתור היורש, אך יונייטד החליטה לבחור בסקוטי בן 50 שבילה את 11 שנותיו האחרונות בצד הכחול של המרסיסייד על פני הפורטוגלי שזכה בשבע אליפויות ופעמיים בליגת האלופות ב-11 השנים האחרונות. למקרה שתהיתם, לא הייחוס הסקוטי הוא זה שהביא למויס את התפקיד הנחשק, אלא תכונה אחרת שמשותפת לו ולסר אלכס - נאמנות עיוורת.

אף אחד לא יתפלא לגלות שפרגוסון הוא המאמן שהחזיק הכי הרבה זמן בקבוצה בפרמייר ליג, הרי שועל הקרבות הוותיק בנה בצלמו את המועדון ממנצ'סטר לפני 27 שנים. במקום השני בסולם הנאמנות בליגה האנגלית ניצב לו ארסן ונגר ששרד בארסנל כבר 17 עונות ובמקום השלישי נמצא לו כאמור דייויד מויס שאימן ב-11 השנים האחרונות את אברטון.

דייויד מויס. נאמנות היא שם המשחק (רויטרס)

אז נכון כנראה שבצד האדום של מנצ'סטר לא ייהנו בשנים הקרובות מאקשן ומסיבות עיתונאים ססגוניות אותן בוודאי היה מספק המיוחד, אך בניגוד לפורטוגלי שמחפש ריגושים חדשים כל תקופה מסוימת, מויס מגיע לאולד טראפורד על מנת להישאר.

הסקוטי בן ה-50 לעולם לא ייזכר ככדורגלן גדול, אך הבלם שהחל את קריירת המשחק בסלטיק ונדד לקבוצות קטנות כגון קיימברידג' יונייטד, בריסטול סיטי, סוונסי ועוד, ידע מאז ומתמיד כי הקריירה על כר הדשא היא רק הכנה לדבר האמיתי - קריירת האימון.

כבר בגיל 22, מויס הרבה לשבת עם מאמניו ולחקור אותם לגבי טקטיקות שונות. למאמן יונייטד הטרי, יש עד היום מחברות ודגשים מכל מאמן שהדריך אותו במהלך הקריירה שנמשכה 19 שנים ולמעלה מ-500 משחקים. את תחילת דרכו כמאמן החל הסקוטי באותו מועדון בו פרש כשחקן, פרסטון נורת' אנד. אמנם מויס מאמן כבר 15 שנים, אך את התואר היחיד שלו הוא השיג באותו מועדון קטן איתו עלה מהליגה הרביעית לשלישית.

מויס ואוהדי אברטון. סיפור האהבה יחזור? (רויטרס)

פסיכולוג וג'נטלמן: "אהבה ממשפט ראשון"
התחנה השניה והמרכזית בקריירת האימון של מויס היא כמובן אברטון. כבר מהרגע הראשון, הסקוטי ידע כיצד לקנות את ליבם של האוהדים כשהצהיר במסיבת העיתונאים הראשונה בקבוצה ממרסיסייד: "נולדתי בגלאזגו, אנחנו לא אוהבים שם את ליברפול".

לא רק ההיבט הפסיכולוגי עזר למויס לכבוש את אנשי הטופיז, אלא הרבה מסירות ועבודה קשה. אחרי משחק הבכורה בגודיסון פארק הוא הוזמן לבית נשיא הקבוצה, ביל קנרייט, כדי לספר לו על תוכניותיו בקבוצתו החדשה.

המאמן השאפתן כמובן לא סרב לנשיא שגר בלונדון, אך לפני הביקור המלכותי הוא נסע מביתו מפרסטון (צפון אנגליה) למשימת סקאוטינג קצרה אחרי קשר בבריסטול ורק לאחר מכן קפץ לביקור קצרצר בבירת אנגליה. למקרה שתהיתם מה היה הקילומטראז' שעשה מויס עבור אותה פגישה בת שעה? לא פחות מ-900 ק"מ.

סוארס מכניע את אברטון. השתיק את מויס (רויטרס)

מלבד הקשר החם עם הקהל והמסירות הבלתי ניתנת לתיאור, בלם סלטיק בעבר ידע בדיוק מה חשוב לאוהדי אברטון - ניצחון בדרבי מול ליברפול כמובן. בדרבי הראשון העונה על גדות המרסיסייד הוא ניסה שוב לשחק על הקלף הפסיכולוגי כשהטיח האשמות חמורות בחלוץ האדומים, לואיס סוארס: "הצלילות שלו מרחיקות אוהדים מהכדורגל, ישנם אנשים שמרמים את דרכם לניצחונות. אם היה לי שחקן כזה בקבוצה הייתי אומר לו דבר אחד - תישאר על הרגליים".

אם את אוהדי אברטון מויס כבש בזכות אותה אמירה במקרה של הקניבל מאורוגוואי הוא השיג את ההיפך. סוארס כבש ב-2:2 ורץ לחגוג מול עיניו של הסקוטי עם נפילה מוחצנת.

כשהתקשורת הבריטית ניסתה כמובן לחמם את הגזרה ושאלה את מויס מה הוא חושב על אותה התגרות מצידו של סוארס, הוא השיב בג'נטלמניות: "אין מה לעשות בסופו של דבר האוהדים משלמים כסף כדי לראות את הדברים האלה".

זה שבא וזה שהולך? : על מויס, רוני ומקדונלד'ס
אחרי שמויס חתם אמש באולד טראפורד לשש שנים נותרו מספר סימני שאלה שחלקם עשויים לשנות את מצבת השחקנים. ראשית, ידוע שכל מאמן בעולם יתקשה מאוד למלא את החלל העצום אותו יותיר אלכס פרגוסון האגדי ולא ברור בכלל האם דווקא מויס יצליח להשתלב במועדון הענק.

מויס ורוני. החלוץ יישאר במנצ´סטר? (רויטרס)

סימן השאלה השני שמטריד את יושבי האולד טראפורד היא האם אחד מכוכבי הקבוצה, ווין רוני, ימשיך תחת הדרכתו של מי שעד לא מזמן היה אויבו. למי שעדיין לא מכיר את הסיפור הנה תקציר: החלוץ האדמוני שגדל באברטון עזב אותה בגיל 18 למנצ'סטר יונייטד תמורת 23 מיליון ליש"ט. באוטוביוגרפיה ציין רוני כי אחת הסיבות לעזיבתו היה היחס המחפיר מצד מאמנו דאז, דייויד מויס כמובן.

מבין כל הציטוטים בספרו של חלוץ יונייטד המפורסם ביותר הוא: "מויס צעק עליי מול כולם, תפסיק לאכול פאקינג מקדונלד כל הזמן". לאחר פרסום ספרו של "פלה הלבן", מויס נעמד על רגליו האחוריות ואיים בתביעה אם חניכו לשעבר לא יתנצל וישלם קנס כספי.

רוני למרבה ההפתעה אכן התנצל ופיצה את הסקוטי בסכום של 300 אלף ליש"ט (אותם תרם מויס למועדון האוהדים של אברטון). די קשה להאמין שמויס יוכל למלא את החלל העצום שסר אלכס מותיר מאחוריו החל מתחילת יולי, אך אם בכוונתו להתחיל בכך הוא ללא ספק יהיה חייב את ווין רוני לצידו.