הווינר שמתעלה במאני טיים: פאלמר הביא תואר

כאשר לא הולך במשחקים החשובים, במיוחד בגמר, קול פאלמר עשוי להעניק את התשובה. הוא עשה זאת אתמול (רביעי) כאשר הצעיד את צ'לסי לקאמבק מול בטיס בגמר קונפרנס ליג ולניצחון 1:4, וזה ממש לא מקרי. כמעט תמיד אפשר לסמוך על הכוכב הבלונדיני, ודי להיזכר במעלליו בקיץ 2023 כדי להבין את הווינריות שלו.

בגמר אליפות אירופה עד גיל 21 מול ספרד, הוא היה זה שהכריע את הקרב בבעיטה חופשית שהעניקה לאנגליה ניצחון 0:1. הכדור פגע בדרך בגבו של קרטיס ג'ונס, ולכן קשר ליברפול נרשם בפרוטוקול ככובש ופאלמר כמבשל, אבל זה לא משנה. הוא היה שמח מאוד גם עם אסיסט. כאשר שב למנצ'סטר סיטי, הוא נשלח למערכה כמחליף במגן הקהילה נגד ארסנל, ומיד הפציץ שער מרהיב לפינה הרחוקה. בחלוף שבוע, הוא פתח בהרכב והיה המצטיין בסופרקאפ האירופי מול סביליה – וגם אז התכבד בכיבוש. את הניצוצות של ווינריות טהורה אפשר היה לראות בקלות.

זה היה העיתוי הביזארי בו החליט פפ גווארדיולה שאפשר למכור אותו לצ'לסי. אוהדי התכולים בהחלט מצטערים על כך. העונה שעברה הייתה מזהירה בכל קנה מידה, ובסיומה סיפק פאלמר תרומה חיונית גם לנבחרת אנגליה ביורו 2024, על אף שבקושי היה על הדשא. הוא נכנס כמחליף מאוחר בחצי הגמר נגד הולנד, וסידר בישול לשער הניצחון הדרמטי של אולי ווטקינס בדקה ה-90. בגמר הוא נכנס כשחבריו היו בפיגור מול ספרד, והשווה מיד ל-1:1. האדומים ניצחו בסופו של דבר, אבל זה כבר סיפור אחר. המאזן של פאלמר במשחקים בהם התואר מונח על הכף פשוט מזהיר.

קול פאלמר חוגג במדי מנצ'סטר סיטי (רויטרס)

למעשה, הגמר היחיד בחייו בו לא נרשם שער או בישול לזכותו היה בגביע הליגה בעונה שעברה, אז הפסידה צ'לסי לליברפול בהארכה. לפיכך, לא היה לכחולים תואר בעידן הבעלים טוד בוהלי, והמשימה אתמול הייתה לתקן זאת. לאתגר הזה הגיע פאלמר בכושר פושר, בלשון המעטה. שנת 2025 לא הייתה מוצלחת מבחינתו, והוא חווה סוג של מיני משבר ראשון בקריירה. עם שער ליגה בודד מאז ינואר ושני בישולים בלבד בשנה הקלנדרית הנוכחית, הוא היה שותף לנסיגה משמעותית בכושרה של הקבוצה. בתחילת העונה היא הסתמנה לפתע כמועמדת לאליפות, אך בסופו של דבר בקושי הבטיחה את הכרטיס לליגת האלופות.

אבל גמר הוא גמר, ופאלמר הוא פאלמר. הוא לא בלט עד הדקה ה-65, ואז ארגן את שער השוויון משום מקום. הפליימייקר התנהל עם הכדור, המתין בסבלנות עד איתר את התנועה של אנסו פרננדס לתוך הרחבה, וסיפק הגבהה מושלמת לראשו, כך שלשחקני ההגנה לא היה סיכוי לעצור אותה. בחלוף 5 דקות, הגיע אסיסט מרהיב עוד יותר. גם הפעם חיכה פאלמר, הסתובב עם הכדור ליד הרחבה, שיגע את השחקנים שניסו לשמור עליו, עד שזיהה את הרגע הנכון, ושלח מסירת רוחב מדודה לניקולאס ג'קסון. כך נוצר המהפך שרשום על שמו, וכך קיבלה צ'לסי את התואר הראשון שלה בעידן החדש. 

אנסו פרננדס בטירוף (רויטרס)

מעטים השחקנים שהתברכו בשילוב של ראיית משחק פנומנלית, יכולת טכנית ברמה עולמית, כזו שמאפשרת לבצע את המסירות באופן אופטימלי, וקור רוח חריג, בזכותו אפשר לא למהר ולהפגין ביטחון עצמי במשחקים החשובים באמת. פאלמר ניחן בשילוב המיוחד הזה, ובגיל 23 השמיים הם הגבול מבחינתו. עוד צפויים לו גמרים לא מעטים בקריירה, והוא עשוי להיות הגיבור המרכזי בכולם. הוא נולד כדי להצטיין במעמדים האלה.

עד אז היה מצבה של צ'לסי בעייתי. בטיס הייתה ראויה מאוד ליתרון 0:1, שלטה ללא עוררין במחצית הראשונה, וניכר יתרונו העצום של מאמנה בכל הקשור לניסיון. מנואל פלגריני בן ה-71 השתוקק לזכות בתואר האירופי הראשון בחייו, בעוד מנגד, אנצו מארסקה בן ה-45 היה בסיומה של עונתו הראשונה בליגה הבכירה בקריירה. האיטלקי אף יהיה הראשון להכיר באיכותו של הצ'יליאני, כי הקשר ביניהם הדוק במיוחד. בעצם, מארסקה היה מאושר לו פלגריני היה מניף את התואר, אלמלא זה היה עלול להיות על חשבונו. בכל סיטואציה אחרת, הוא תמיד יהיה בעדו.

אנצו מארסקה (רויטרס)

כי הרי מארסקה הגדיר את פלגריני כדמות אב עבורו, וכאדם החשוב ביותר שפגש בכל דרכו המקצועית. הוא לא אמר זאת כמחמאה לקראת הגמר הפיקנטי, אלא הרבה קודם לכן, אי שם ב-2020 כאשר עבד באקדמיה של מנצ'סטר סיטי. "מנואל היה זה שייעץ לי להפוך למאמן בעצמי. יום אחד, במהלך השיחה שלנו, הוא אמר שאני צריך לנסות את זה, כי אני אמור להיות מאמן טוב. עד אז בכלל לא חשבתי בכיוון, ושם זה התחיל. אם היו לי ספקות כלשהם, הוא תמיד עזר לי. הוא עשה הכל בשבילי", הוא סיפר. בין היתר, התנסה מארסקה כעוזרו של פלגריני כאשר הצ'יליאני עבד בווסטהאם.

השיחה המדוברת התקיימה במהלך הקדנציה של מארסקה כשחקן במלאגה, אותה אימן פלגריני. האיטלקי הגיע למועדון האנדלוסי בינואר 2011 כאשר הוא היה במקום האחרון בליגה הספרדית. בעונת 2011/12 כבר סיימה מלאגה במקום הרביעי ורשמה העפלה סנסציונית לליגת האלופות. היה זה סגל מפואר עם רוד ואן ניסטרלוי בחוד, בעוד בקישור שיתף פעולה מארסקה עם סנטי קאסורלה ועם איסקו. כן, איסקו. היתה זו עונת הפריצה של הנער בן ה-19 שנזרק מוולנסיה ומצא את מקומו אצל פלגריני. מארסקה זוכר היטב את הכישרון המיוחד שלו. אתמול היתה זו סגירת מעגל מיוחדת מבחינת כל המעורבים.

מנואל פלגריני מאוכזב (רויטרס)

כי איסקו המציא את עצמו מחדש אצל פלגריני בבטיס. אחרי שהקריירה שלו בריאל מדריד דעכה, הוא היה זקוק לאווירה אחרת לגמרי על מנת להרוויח את החיוך בחזרה – וזה קרה בצד הירוק-לבן של סביליה, אצל המנטור שמבין אותו טוב מכולם. אתם מוזמנים לקרוא על כך בכתבה שפרסמנו לא מכבר לקראת המפגש מול האקסית הלבנה, בו אכן השיג איסקו ניצחון יוקרתי ומרגש. באופן כללי, הייתה זו עונה פנטסטית עבורו, ולפני יומיים הוא קיבל זימון מחודש לנבחרת ספרד אחרי היעדרות בת 6 שנים. זכייה בתואר אירופי הייתה אמורה להשלים שבוע חלומי עבורו.

אז במחצית הראשונה איסקו אכן זהר. הוא בישל לעבדה אזלזולי כבר בפתיחה, ורוב המהלכים עברו דרכו. המערך הקבוע והמוכר של פלגריני עבד היטב. לעומת זאת, ההימור של מארסקה על מאלו גוסטו בעמדת המגן הימני נכשל לחלוטין, בעוד אנסו פרננדס ומוייסס קייסדו התקשו לעצור את הקישור היצירתי של האנדלוסים. 

איסקו מאוכזב בסיום (רויטרס)

לו המומנטום היה נשמר, בטיס הייתה זוכה בתואר אירופי הראשון שלה, וזה הגיע למועדון הנהדר. אוהדיו היו ביתרון מספרי ברור על מעריצי צ'לסי בוורוצלאב, ואלה שלא נסעו לפולין מילאו את האצטדיון הביתי בסביליה, שם הוקרן המשחק על מסך ענק. בטיס מכרה את הכרטיסים לאירוע במחיר סמלי כדי שכולם יוכלו להיות חלק מהחוויה, והעבירה את ההכנסות לצדקה. איך אפשר להיות נגדם? ואיך אפשר לא לאהוב את התשוקה של פלגריני בגילו? במובנים רבים, הגביע הזה היה מיועד להם, מה גם שקבוצות ספרדיות תמיד ניצחו יריבות לא ספרדיות בגמרים אירופיים מאז 2001. 

ואולם, בשורה התחתונה פאלמר פשוט עשה את זה. אחרי צמד הבישולים שלו, האוויר יצא מהמפרשים של בטיס, והאנרגיות של החבורה הצעירה של צ'לסי היו בלתי ניתנות לעצירה. החילופים של מארסקה היו יעילים, וג'יידון סאנצ'ו היה זה שסגר את הסיפור הרמטית עם שער נאה. כך הוא ניצח את אנתוני בקרב המשעשע של המושאלים של מנצ'סטר יונייטד. 

אוהדי בטיס בוורוצלאב (רויטרס)

השדים האדומים סיימו את העונה בידיים ריקות והפסידו בגמר הליגה האירופית לטוטנהאם, אבל אחד האקסים המודחים שלהם היה אמור לזכות בתואר. הברזילאי, שנהנה עד הגג הרחק מאולד טראפורד, חווה תקופה אדירה לאחרונה, אבל אתמול הפגין יכולת לא משכנעת. לעומת זאת, סאנצ'ו עלה מהספסל והיה חלק אינטגרלי מהמפנה בעלילה. אחרי שריקת הסיום, הם התחבקו ארוכות כמו "חברים לצרה", ואפשר היה להרגיש ששניהם ממש לא משתוקקים לחזור לקבוצת האם. אפשר להבין אותם. חוץ מזה, אחד משחק עם פאלמר והשני עם איסקו. אלה כבר סיבות טובות להאריך את ההשאלות.