אמנם המונדיאל הוא הטורניר הכי חשוב ואליפות אירופה מפגישה את הנבחרות מהליגות הבכירות, אך יש משהו מיוחד בקופה אמריקה. מעבר לקהל הססגוני והטירוף הדרום אמריקאי. ההתקבצות של מיטב כוכבי היבשת, שהם פעמים רבות הטובים בעולם בבית שלהם, כאשר הם מתמודדים מול היריבות הגדולות (ברזיל ארגנטינה לדוגמה) עושים את הטורניר הזה למשהו מיוחד.
במרוצת השנים היו לא מעט שמות שהוכיחו את הטענה הזאת. כאלה שבאו לטורניר, חלקם כשהיו אלמוניים יחסית, חלקם ככוכבים גדולים וחלקם הפציעו לרגע וחזרו לדשדש. לפניכם רשימה של חמש שמות שבחרנו. מראש נתנצל בפני שמות כמו קרלוס ואלדרמה, פאולו וואנצ'ופה ואחרים שאולי היו ראויים להיכלל ברשימה.
אנצ'ו פרנצ'סקולי (חלוץ, אורגוואי)
הרבה לפני שדייגו פורלאן חורר רשתות ולואיס סוארס הרטיט לבבות (או נשך כתפיים) היה מספר 9 האגדי המלך של המדינה הקטנה, או יותר נכון "הנסיך" כפי שכונה (יסלחו אוהדי דל פיירו). כל מה שצריך בחלוץ היה לפרנצ'סקולי: שילוב נדיר בין חדות מול השער (17 שערים ב-73 הופעות בינלאומיות) לטכניקה אלגנטית.
|
פרנצ´סקולי ופונסקה עם הגביע. הנסיך כיכב ת-1995 בגיל 34 (רויטרס) |
|
|
החלוץ, שאת שנותיו היפות בילה בריבייר פלייט, נבחר פעמיים לשחקן המצטיין של הטורניר (אחד מבין שניים בהיסטוריה של הטורניר). ב-1983 בתור נער בן 22 קטף את התואר לאחר שכבש אמנם שער אחד, אך היה זה כיבוש בגמר מול ברזיל בניצחון 0:2 במשחק הראשון, שעזר לסלסטה לזכות בתואר. מזכיר את הזכייה של אנדרס אינייסטה בתואר השחקן המצטיין במונדיאל 2010 לאחר שכבר את שער הניצחון לזכות ספרד ב-0:1 מול הולנד בגמר, שהיה לשערו היחיד בטורניר.
ב-1995 פרנצ'סקולי בא כבר בשלהי הקריירה, בגיל 34. אולם זה לא הפריע לו כדי לגרוף שוב את התואר, כשכבש הפעם שני שערים וסחב את הסלטסה לזכות בטורניר שנערך בביתה. את פרנצ'סקולי בהחלט ניתן לסכם במשפט אחד: זאת לא הכמות, זאת האיכות. ועוד איזה איכות.
|
מנואל סאונה. פעמיים ה-MVP של הקופה |
|
|
מנואל סאונה (חלוץ, ארגנטינה)
השם הזה לא מוכר לרוב חובבי הכדורגל, אך זהו שותפו של פרנצ'סקולי להישג הנדיר של שתי זכיות בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. אגב, לא לדאוג מזה שלא מכירים אותו שכן הוא כיכב בשנים שהסבתות של מסי וסוארס עוד היו בנות עשרה שבילו במועדונים.
את התואר הראשון גרף ב-1925, כאשר כבש לא פחות משישה שערים במהלך הטורניר שהתקיים במולדתו, כולל את שער השוויון ב-2:2 מול ברזיל, שהיה לשער האליפות (אז הטורניר התקיים בשיטה של ליגה וארגנטינה הקדימה את הסלסאו בשתי נקודות בזכות אותו הכיבוש).
הטורניר השני בו גרף את התואר נערך ב-1927, שם הציג יבול צנוע יותר של שני שערים, אך הוליך שוב את האלבסטה לזכייה בטורניר אשר נערך בפרו. סאונה, כפי שהיה נהוג באותם הימים, לא כיכב בנכר ועשה את שנותיו היפות במועדון אינדפנטיינטה של כבש 241 שערים ב-264 הופעות, מספרים שכעבור מעל 90 שנים משחזר ארגנטינאי אחר.
לואיס הרננדס (חלוץ, מקסיקו)
השם הנוכחי, אמנם לא הספיק לזכייה בתואר, ואפילו לא להעפלה לגמר, אך עדיין הוא ראוי להיכנס לרשימה בשל העובדה שמדובר בכוכב אלמוני למדי לפני הטורניר. רק חבל מבחינתו שלא הצליח למנף את אותה הצלחה כדי לעבור לקבוצה גדולה כמו הרננדס אחר, חאבייר שמינף את המונדיאל המוצלח ב-2010 כדי לחתום במנצ'סטר יונייטד.
בגיל 29, הגיע הרנדדס האלמוני לטורניר שנערך בבוליביה ב-1997 מקבוצתו נאקאסקה, מועדון הפאר המקסיקני. זה התחיל עם צמד מול קולומביה ב-1:2 של נבחרתו. במשחק השני הרננדס הרשית גם כן פעמיים, מול לא פחות מברזיל והעלה את מקסיקו ל-0:2 כבר, אך הסלסאו חזרו וניצחו 3:2. למרות ההפסד הכואב, פתיחה חלומית לחלוץ עם הפריזורה אללה קלאודיו קאניג'ה.
|
לואיס הרננדס חוגג במדי נבחרת מקסיקו |
|
|
סך הכל סיים את הטורניר הרננדס עם 6 שערים, כאשר עזר לנבחרתו להגיע עד חצי הגמר, שם הודחה על ידי בוליביה לאחר הפסד 3:1. הרננדס חתם את הטורניר כשכבש במשחק על המקום השלישי ב-0:1 על פרו. הכוכב העולה שיחק במדי הנבחרת גם בהופעה הנהדרת במונדיאל 1998, שם כבש ארבעה שערים, אך גם היא לא הספיקה בכדי לעבור לקבוצה מפוארת, כאשר ההוקרה על יכולתו הגיעה בדמות חתימה בלוס אנג'לס גלאקסי ב-2002. אחד הפספוסים הגדולים של הכדורגל האירופי.
רוביניו (קשר, ברזיל)
כמה מילים נשפכו על הכוכב שצמח בסנטוס ורבים ציפו שאפילו רק יזכיר כוכב אחר שצמח באותה קבוצה, פלה שמו. אולם הקשר הפעלתן, דישדש בהמשך הקריירה באופן יחסי, לאחר פתיחה די מבטיחה בריאל מדריד. לפחות הוא תמיד ייזכר כמי שהוביל את ברזיל לזכייה בטורניר ב-2007, חרף העובדה שארגנטינה הייתה הפייבוריטית לזכות בטורניר שנערך בוונצואלה.
|
רוביניו חוגג את הזכייה בקופה אמריקה (רויטרס) |
|
|
רוביניו רשם טורניר גדול, בו הפגין את מיטב כישוריו כולל שלושער במשחק הראשון מול צ'ילה, במשחק בו ניצחו הסלסאו 0:3, וזאת לאחר הפסד במשחק הראשון בשלב הבתים 2:0 למקסיקו. לו רוביניו היה לוקח על עצמו יותר ברגעי האמת, אולי הקריירה שלו הייתה נראית אחרת.
רוביניו וברזיל כאמור זכו לאחר 0:3 גדול בגמר על האלבסלטה והקשר לעונה נוספת בבלאנקוס, שהייתה טובה במהלכה כבש 11 שערים ועזר לבלאנקוס לזכות באליפות וזיכה את רוביניו בתואר השחקן המצטיין . זה לא הספיק כדי שיישאר, רוביניו עזב למנצ'סטר סיטי לשנתיים, חזר לסנטוס עבר למילאן ושוב חזר לקבוצת נעוריו, שהודיע לא מכבר על סיום דרכו. לא ככה הייתה צריכה להיראות הקריירה של השחקן המוכשר הזה.
|
באפטיסטה ורוביניו חוגגים בגמר מול ארגנטינה (רויטרס) |
|
|
סרחיו גויקוצ'אה (שוער, ארגנטינה)
השוער היחיד ברשימה, אבל בהחלט הרוויח את מקומו ביושר לאחר שהיה שותף לזכייה האחרונה של האלבסלטה בטורניר גדול. ארגנטינה הגיעה בקיץ 1993 לאליפות היבשת שהתרחשה באקוודור והשוער ששיחק באותה עונה בקלאב אולימפיה הפרגוואית כיכב לצד שמות כמו גבריאל באטיסטוטה, פרננדו רדונדו ואלברטו אקוסטה.
ספג ארבעה שערים בשישה משחקים, כאשר ולו פעם אחת לא הוציא מהרשת יותר מכדור אחד. גוי'קוצ'אה גרף את תואר המצטיין בטורניר גם לאחר שבניצחונות של נבחרתו בשתי קרבות דו קרב פנדלים, מול ברזיל וקולומביה, בשלבי רבע הגמר וחצי הגמר בהתאמה, עצר שתי בעיטות של היריבות, אחת בכל משחק, ושלח את ארגנטינה לשלב הבא.
|
סרחיו גויקוצ´אה בפעולה אופיינית |
|
|
בגמר ארגנטינה ניצחה 1:2 את מקסיקו וחתמה טורניר מופלא. השוער עבר בתחילת אותה העונה לריבר פלייט בגיל 31, אך לא המשיך את תהליך ההתקדמות ונדד ברחבי היבשת עד שפרש בגיל 35 במדי ניואלס אולד בויס.