סביר להניח כי רוב אוהדי הכדורגל ברחבי העולם הימרו על ספרד כנבחרת הבטוחה להגיע לגמר בקייב. לגבי הפיינליסטית השנייה? ספק רב אם נתנו לאיטליה סיכוי לעבור את הבתים, במיוחד אחרי פרשת השחיתות שצצה רגע לפני היורו.
כמו במונדיאל ב-2006, הסקוואדרה אזורה התגברו על כל הספקנים והמכשולים והם ניצבים כעת משחק אחד נוסף בדרך לתהילת עולם. רבים יזקפו את עלייתם של לוחמי החופש לשלב הסופי לזכות יכולתו המדהימה של פירלו, השקט התעשייתי של בופון וההתעוררות של "סופר מריו" בחצי הגמר. רגע לפני הגמר ב-21:45 מול ספרד, אם תשאלו את צ'זארה פראנדלי סביר מאוד להניח כי את מרבית המחמאות יקבל הקלף הסודי שלו מימי הזוהר מפירנצה - ריקרדו מונטוליבו.
ירידה לצורך עלייה
סיפורו של ה"רגיסטה" (פליימייקר) האיטלקי החל אי שם בקאראווג'ו, פרובינציה ציורית בעיר ברגמו. ריקרדו שנולד לאב איטלקי ואם גרמנייה, החל את דרכו באטלאנטה המקומית וכבר בגיל 18 הפך לבורג מרכזי בקבוצה הבוגרת. עונתו הראשונה הייתה סיפור הצלחה כשעלה לליגה הבכירה אך כעבור שנה אחת בלבד הכחולים שחורים חזרו לסריה B. למזלו של "מונטי" מאמן פיורנטינה דאז ומאמנו העכשווי בנבחרת, צ'זארה פראנדלי, התאהב בו ודרש מראשי הקבוצה לרכוש את הנער במהרה.
סיפור האהבה עם מיסטר צ'זארה נמשך חמש עונות נפלאות בהן השניים הצליחו להחזיר את "הויולה" בחזרה לקדמת הכדורגל האיטלקי. המאמן הנפלא שקיבל את הסגולים מפירנצה לאחר שעלו מהליגה השנייה בשנת 2005, ביסס את צורת המשחק על הפליימייקר מקאראווג'ו שתוך זמן קצר הפך ליקיר האוהדים. הקרדיט שהעניק פראנדלי למונטוליבו השתלם ובעונת 2009/10 השניים כמעט העפילו לחצי גמר ליגת האלופות לאחר שבאיירן מינכן עלתה על חשבונם ברבע הגמר רק בזכות שערי חוץ.
|
מונטוליבו מול סאנטי. סיפור הצלחה מהתחלת הדרך (GettyImages) |
|
|
אם עד שלב זה הקריירה של הקשר המוכשר הייתה בעלייה מתמדת, ב-2010 פראנדלי עזב את הויולה לטובת שרביט האימון של הנבחרת הלאומית ומונטוליבו, שבינתיים הפך לקפטן הקבוצה, סירב לחתום על חוזה חדש במועדון מפירנצה לאחר התעניינות גדולה מצידה של מילאן שהסכימה לרכוש אותו תמורת 8 מיליון יורו. למרות שלריקי נותרה רק עונה אחת נוספת בחוזה, ראשי פיורנטינה סירבו בתוקף לשחררו ובין רגע הוא הפך לאחד השחקנים השנואים בפירנצה.
|
הנפילה הגיעה גם אליו. מונטוליבו על הדשא (GettyImages) |
|
|
פירלו הדור הבא
אומנם הקהל הסגול של הויולה לא נחשב לגדול כמו של המילאנזיות, יובנטוס ואפילו לא כמו זה של נאפולי אך הוא ללא ספק אחד הפאנטיים בסרייה A. דוגמא לכך ניתן היה לראות כשאחד הכוכבים הגדולים שלה בכל הזמנים, רוברטו באג'יו ביקש לעזוב לגברת הזקנה ב-1990 וכמעט גרם למלחמת אזרחים בין תושבי פירנצה לטורינו.
אומנם במקרה של מונטי, הקהל הסגול לא נהג בדרכים אלימות יתר על המידה אך בכל נגיעה שלו בכדור בעונה החולפת הוא זכה ללא מעט "קריאות עידוד" בלשון המעטה. למרות שבסופו של דבר הקפטן המושמץ החליט לכבד את החוזה והצהיר שיעזוב למילאנו רק בתחילת העונה, אוהדי הויולה סירבו לסלוח לו ותלו ברחבי איצטדיון הארטמיו פרנקי שלט ענק ובו כתוב: "מונטי, אתה לא עושה לנו טובה שאתה כאן, תעזוב אותנו וכמה שיותר מהר".
|
אוהדי פיורנטינה. "סידרו סוף שמח" למונטוליבו (GettyImages) |
|
|
בסופו של דבר את העונה הבאה יחל במונטוליבו ב.מילאן אחרי שהגיע אליה בהעברה חופשית וכבר מעכשיו אוהדי הרוסונרי מצפים ממנו להיכנס לנעליו הגדולות של חברו לנבחרת אנדראה פירלו. למרות שבקיץ הנוכחי עזבו את בירת האופנה העולמית ג'נארו גאטוסו, קלרנס סיידורף ומארק ואן בומל כולם יודעים שהבעיה המרכזית של מילאן העונה הייתה החלל העצום שהותיר אחריו "הארכיטקט מברשיה" שנזרק בבושת פנים בתחילת העונה שעברה אחרי עשור באדום שחור ובדיוק לשם כך התעקשו על הרגיסטה מפיורנטינה.
כששאלו את פראנדלי ממה הוא הכי מוטרד לפני פתיחת הטורניר הוא הפתיע את כולם כשהשיב: "אני לא מודאג מבאלוטלי, הוא הבטיח לי שלא ישאיר אותנו ב-10 שחקנים ואני מאמין לו ב-100 אחוז. הכי מטרידה אותי הפציעה של מונטוליבו. הוא מחלים, אבל יש לי ספקות". אומנם רבים במדינת המגף לא בדיוק הבינו את תשובתו של המאמן הלאומי אך כבר בשלב רבע הגמר הם קיבלו הסבר מצוין לכך.
אם בשלושת המשחקים הראשונים הבוס האיטלקי החליט לפתוח עם טיאגו מוטה ההגנתי לצידו של פירלו, פציעתו של המתאזרח הברזילאי רגע לפני המפגש עם אנגליה הקפיצה את מונטי להרכב האזורי וכבר משריקת הפתיחה היה ניתן לראות נבחרת איטלקית שונה והתקפית לעומת שלב הבתים. אומנם הקשר בן ה-27 החמיץ את הפנדל היחידי בצד הכחול אך למרות זאת הוא נבחר במולדתו ברוב קולות "לאיש המשחק".
|
מונטוליבו אחרי הפנדל. מישהו זוכר את זה? (GettyImages) |
|
|
מחופשות בבית סבא ועד לדרבי הגרמני
אם המפגש ברבע הגמר מול האנגלים היווה את טבילת האש של מונטי בהרכב בטורניר, הקרב בחצי מול המנשאפט היה כבר דרבי של ממש עבורו ועבור משפחתו. אומנם הנבחרת הגרמנית כוללת בתוכה לא מעט בני מהגרים ומתאזרחים כדוגמת אוזיל, חדירה, בואטנג, פודולסקי וקלוזה ויש גרמני נוסף שמשחק מחוץ לגבולות המדינה.
מונטוליבו שנולד לאם גרמנייה ואפילו בילה חופשות שלמות בימי ילדותו אצל סביו בעיר קיל, עורר את זעמם של לא מעט איטלקים שגילו שעל אחת מנעליו רקום דגל של גרמניה. הקשר בן ה-27 שלא בדיוק היה זקוק למתורגמן במסיבת העיתונאים לפני המשחק מול "11 הלאומיים" דאג להרגיע: "זה יהיה משחק מיוחד עבורי. אני לא יכול להתכחש לשורשים, חלק ממני גרמני. בגלל אמא יש לי מקום בלב לנבחרת שלהם ואני אפילו מעריץ את אוזיל ונוייר. אמא 60 אחוז אוהדת גרמניה ו40- אחוז איטליה, אבל אין מה לדאוג, אני מרגיש 90 אחוז איטלקי ומאוהב בחולצה הכחולה."
|
מונטוליבו, הנעל ופראנדלי. האיטלקים בבית, תהיו רגועים (GettyImages) |
|
|
אלו שעדיין נשארו לחוצים מאותו דגל קטנטן על נעליו של מונטי קיבלו את התשובה המושלמת על כר הדשא. כמו נגד האנגלים, גם מול הגרמנים הוא הציג משחק מושלם כאשר שיתוף הפעולה שלו עם פירלו במרכז השדה פשוט חיסל את חניכיו של יוגי לב בכל מהלך מחדש. הדובדבן מבחינתו של מונטי התרחש בדקה ה-36 כשכדור אומן שלו מצא את סופר מריו שכמעט קרע את הרשת וקבע 0:2 לאיטלקים.
אם חשבתם שלספרדים אין מה לחשוש מפני הרוסונרי החדש, טעות מרה בידיכם. השער היחיד שכבש מונטי לזכות האזורי היה מול הלה רוחה במשחק ידידות שהתרחש בעיר הדרומית בארי לפני פחות משנה כשהקפיץ באומנות מעל קסיאס כדור שפגש את המשקוף ונחת עמוק בשערם של הספרדים.
|
מונטוליבו חוגג אחרי השער. הספרדים יכולים לחשוש? (רויטרס) |
|
|
מונטוליבו וחבריו יעלו לגמר ההיסטורי בקייב, אומנם כמו במונדיאל ב-2006 הם יגיעו כאנדרדוג המובהק אך אל תתפלאו אם בסופו של יום תראו על פודיום המנצחים חגיגה שכולה בכחול.