דרור פישר
|
48 שנה הוגדר מוטל’ה שפיגלר כגדול כובשי נבחרת ישראל בכל הזמנים, עד אמש (שלישי). שחקן העבר האגדי, שהוביל את הנבחרת להופעתה היחידה במונדיאל במקסיקו 1970 ואף הבקיע את שערה היחיד עד כה בגביע העולמי, זכה לראות מקרוב 51 שנה לאחר מכן את ערן זהבי כובש את שערו ה-33 במדים הלאומיים ועוקף אותו בדרך לפסגה. בריאיון ל-ONE, שפיגלר הפגין פרגון יוצא דופן למלך השערים החדש ולא הסתיר את ההתרגשות הגדולה שלו משבירת השיא.
"לא ישנתי הרבה, אני שמח, נתתי שיעור בפרגון כי כזה אני”, סיפר שפיגלר, “עמיחי (בנו) שאל אותי אם ראיתי את המחווה, ראיתי את זה על המסך אחר כך, זה היה רגע מאוד מיוחד. פתאום העלו אותי על הבמה שלו והתחילו לרקוד סביבי ולא עשיתי כלום. אני רגיל לעשות ולהיות מפורסם ומזה להצליח, וכשאני לא עושה כלום אני רגיל שאני מפסיד. עכשיו אני לא עשיתי כלום ואנשים תפסו אותי וחגגו סביבי כאילו אני עכשיו עשיתי משהו. עכשיו כשאני בשמחה שלו אנשים תפסו אותי וחגגו".
על זהבי: "הוא מדהים, עשה דרך מופלאה. כשהסרט נפל לו מהיד אני יכול להבין מה עבר עליו. דיברתי איתו אחר כך ואני מאוד מעריך אותו. אף אחד לא ביים אותי, שמחתי איתו ושמחתי בשמחתו וזאת דוגמה ומופת לפרגון, ואני שמח שכולם יכלו לראות אותי עושה זאת ומפרגן לו, הלוואי ובכל מקום בכדורגל ובספורט ידעו לפרגן ככה. רק הוא יכול לספר לך את מה שאמרתי לו אחרי הורדת סרט הקפטן".
על החוויה של המשחק: "אני נהנה לפרגן והייתה לי חוויה, לראות משחק ראשון בבאר שבע ופגשתי את כל השחקנים מהעבר ודיברתי עם כולם והרגשתי כאילו נולדתי שם, הכדורגל נתן לי את היכולת לתקשר עם אנשים ואני אוהב את הפריפריה ואת האנשים שם, הרגשתי כאילו נולדתי בבאר שבע או בדימונה”.
עוד הוסיף: "מי שמקשיב לי יש לו אחר כך הרבה יותר אפשרויות להבין מצבים. הייתי בימי תהילה ועצב ועשיתי את כל הדרך, קל לי לעזור לאנשים שנמצאים במקומות שלי. החיים יותר חשובים מגול כזה או אחר".