פעמים רבות משתמשים בעולם הכדורגל במושגים ובמילים כמו "מלחמה", "חיים ומוות", "לשרוד" ועוד כל מיני צירופים שקצת מעידים על יציאה מפרופורציה. שלושה מאמני כדורגל יהודים-הונגרים, שהיו חלק מ"דור הזהב" של הכדורגל במדינה (הנבחרת הגיעה לגמר המונדיאל ב-1938 וב-1954) ושהו באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה, הבינו לצערם את המשמעות האמיתית של אותן האמרות.
אותן אגדות חוו זוועות הרבה יותר גדולות מ"קומץ שמקלל" או "בעלים שמתערב בהרכבים". הם הצליחו לשרוד, אולי גם באמצעות אותן התכונות שעזרו להם בקריירת האימון כמו חכמה (המוח היהודי, אתם יודעים) וקור רוח לדוגמה. ומי יודע, אולי ברגעים הכי מפחידים ומזוויעים שלהם, כדי לברוח מהמציאות המרה הם התחבטו בדילמות מקצועיות כמו אם לפתוח עם שני קשרים אחוריים או שלושה. אין ספק שהשלושה הותירו מורשת מקצועית ואישית פשוט מרתקת וראויה להערכה. עוד מאמן הונגרי יהודי, שראוי לציון, הוא אלפרד שאפר, שמת זמן קצר לאחר סיום המלחמה. שאפר הוליך את נבחרת הונגריה לגמר גביע העולם ב-1938, אך כאמור אחרי המלחמה לא הספיק לפתח את הקריירה ולהעמיק את השפעתו על הכדורגל העולמי.
בלה גוטמן
המאמן המפורסם ביותר מבין שלושת השמות וללא ספק המאמן היהודי הגדול בהיסטוריה. האיש שהוביל את בנפיקה ליסבון לשתי זכיות רצופות בגביע אירופה לאלופות (1961 ו-1962), זאת אחרי שב-1960 הנחית את אחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה במועדון הפאר - אוזביו. יחד עם זאת, אחרי שעזב ב-1962 הטיל קללה מפורסמת על המועדון ("100 שנים הוא לא יזכה בגביע אירופה"), כזו שמנסים להסיר עד היום.
 |
| בלה גוטמן. אחיו לא שרד את השואה (GettyImages) |
|
| |
מאז אותה קללה הפסיד המועדון בחמישה גמרי גביע אירופה לאלופות ועוד בשלושה גמרי גביע אופ"א/הליגה האירופית. למרבה הפלא, אחרי אותה הקללה הספיק גוטמן לחזור לעונה נוספת בין 1965 ל-1966. בחזרה לשנות השלושים המאוחרות, ערב המלחמה אימן באויפשט ההונגרית ורגע אחרי שזכה באליפות הונגריה (1939) ברח לשווייץ להימלט מאימת הנאצים. אולם, אחיו של גוטמן לא היה בר מזל כמוהו כשנרצח במחנה ריכוז. גוטמן התגבר על הטראומה שעבר והספיק לעבור בלא פחות מ-18 מועדונים נוספים (כולל מילאן, פורטו והכח וינה).
גיולה מאנדי
מבין השלושה, מאנדי היה זה שגם סגר מעגל מסוים שכן אחרי תלאות השואה זכה לאמן את נבחרת ישראל. מאנדי שימש כמאמן קבוצת הנוער של מ.ט.ק ההונגרית עד הפלישה הנאצית. מאנדי ומשפחתו ניצלו מאימת הגרמנים בעזרת כדורגלן הונגרי שזיהה אותו והחליט להצילו, ממש רגע לפני שהם מוצאים להורג.
 |
| גיולה מאנדי. ניצל בזכות כדורגלן שזיהה אותו (ההתאחדות לכדורגל) |
|
| |
אחרי המלחמה, ב-1950, צורף לצוות האימון של נבחרת הונגריה הגדולה, בה כיכב לא אחר מאשר פרנץ פושקאש האגדי. אחרי שש שנים באחת הנבחרות הטובות בעולם באותה התקופה (ואולי בהיסטוריה) וקדנציה בקבוצת אמריקה סאו פאולו הברזילאית, הגיע לנבחרת ישראל ותחתיו שיחקו שמות כמו מוטל'ה שפיגלר, דוד פרימו, נחום סטלמך, אמציה לבקוביץ', דרור קשטן ורבים וטובים אחרים שעזרו לעצב את הכדורגל הישראלי בתחילת שנותיה של המדינה וגם לאחר מכן.
ארנסט ארבשטיין
הרבה לפני השושלת של יובנטוס בהדרכתם של אנטוניו קונטה ומאסימיליאנו אלגרי, יריבתה העירונית טורינו הייתה זו שזכתה ארבע פעמים רצוף בסקודטו (בין 1946 ל-1949) ומי שנמנה על צוות האימון של הקבוצה (אימן במשותף עם עמיתו האנגלי לזלי ליבסלי) היה ארנסט ארבשטיין ההונגרי. למרבה הצער, אחרי ששרד את המלחמה נספה בתאונת המטוס של אותה קבוצה גדולה בה נהרגו 31 אנשים (ידוע גם בשם: "אסון הסופרגה"), בינהם אנשי הקבוצה וצמד המאמנים, באחת הטרגדיות הגדולות ביותר אי פעם בכדורגל העולמי.
בחזרה ל-1939, תחילת מלחמת העולם השנייה. עת בניטו מוסולוני היה בשלטון אולץ לעזוב את טורינו ובכלל את איטליה עקב המדיניות הפאשיסטית. הוא חזר להונגריה יחד עם משפחתו. באביב 1944 כבשו הנאצים את הונגריה כשלא פחות מ-400,000 יהודים נדחסו בפחות מ-150 רכבות והועברו לפולין, מי למחנות העבודה ומי לאושוויץ. ארנסט ומשפחתו שרדו, בין היתר בשל החלטתו להסגיר את עצמו וללכת למחנה עבודה ושם לחכות להגעת הצבא האדום שישחררו. אחרי השחרור החל את המסע המופלא עם האימפריה הענקית באותם הימים, עד למותו הטרגי באותה תאונה, דווקא אחרי ששרד באופן מדהים את המלחמה.