בגיל 24, דור גלילי כבר הספיק לטעום לא מעט בכדורגל הישראלי. הוא גדל באשדוד, נרכש בגיל 16 על ידי מכבי תל אביב עבור 200 אלף ש”ח ובהמשך גם שיחק בליגת העל, אך העונה האחרונה הייתה מלאה בעליות וירידות עבורו. הוא חווה פציעה שהשביתה אותו ליותר מחצי עונה, גם הקורונה לא פסחה עליו ולמרות ההיעדרות הממושכת, הצליח לסיים את 2020/21 כמלך השערים של סקציה נס ציונה ואחד החלוצים הבולטים בליגה הלאומית.
14 משחקים פתח גלילי בהרכב של הכתומים ובהם כבש תשעה שערים (7 בליגה ושניים בגביע הטוטו). החלוץ שמשמש כקפטן בקבוצה של אורי גוטמן נתן לה מספרים טובים, אך למרבה הצער לא הצליח להיות איתה ברוב שלבי העונה ואולי לסייע לה לשוב לליגת העל, על אף שהייתה קרובה לכך. כעת, אחרי שסיים חוזה במועדון, דור גלילי חושב הלאה ובראיון ל-ONE מכוון מטרות ומשוכנע – מקומו בליגת העל.
“אני מרגיש טוב עם איך שסיימתי את העונה”, סיפר גלילי. “זה לא היה קל להיפצע במהלך העונה, אפילו שלא מדובר בפציעות קשות, היה לי קרע חלקי ברצועה הפנימית וזמן קצר אחר כך גם חליתי בקורונה. זה הוביל לתגובת שרשרת ויותר מחצי עונה הייתי בחוץ. עשיתי מספרים טובים בזמן ששיחקתי ואם ניקח את זה לעונה שלמה זה מרשים. אבל זה חלק מעונה וחלק מהכדורגל. מבחינה מקצועית הרגשתי טוב בקבוצה. המאמן אורי גוטמן תמיד אמר לי שזו מתנה שאני אצלו”.
כבר שיחקת עם הקבוצה בליגת העל. עכשיו אתה בלי חוזה, אתה מרגיש שמקומך בליגה הבכירה?
”ברור שזו המטרה, כבר הייתי וחוויתי את ליגת העל וגם כששיחקתי לא הייתי רע. אמנם היה חסר לי קצת ליטוש אבל העונה הזו עשתה לי טוב אני חושב. אני בטוח שיש לי מקום בליגת העל”.
דור נושם כדורגל מבית. אביו נאור גלילי, שמשמש כיום כמנכ”ל מכבי ישראל וחבר בוועד האולימפי, כיכב בשנות השמונים והתשעים כחלוץ שהיה מזוהה בעיקר עם אשדוד. ”אנחנו הרבה פעמים יושבים ורואים שידורים חוזרים של המשחקים”, מספר דור על הקשר. “גם מעבר לזה אנחנו מתייעצים וגם עכשיו כשאנחנו חושבים מה יהיה היעד הבא. כל בן אדם שפוגש אותו או אותי אומר שמיציתי את הלאומית וכבר הראיתי מה אני יכול לתת שם. בקטע הזה אבא שלי חושב שאני צריך להתקדם. עברתי שנתיים לא הכי קלות מבחינת פציעות. הייתה אחת רצינית אבל חזרתי ממנה חזק יותר. כל השאר אלו פציעות קטנות”.
הגעת לנוער של מכבי ת”א, עשיתי גם את המסלול עם בית”ר ת”א, אתה חושב שמשהו התפספס בדרך?
”בעיקר קבלת ההחלטות. כשהייתי במכבי הייתי ילד ולא תמיד הייתי בסדר, אבל גם איתי לא התנהגו בסדר עד שהגיעו פטריק ואן לוון וגיא צרפתי. אני חושב שאם הייתי מקבל אותם לפני אז אולי הדברים היו נראים אחרת. זה לא הזמן לחשוב על מה היה, צריך להסתכל קדימה”.
מי המאמן שהשפיע עליך יותר מכולם?
”אני חושב שגיא צרפתי הוא אחד כזה. הוא אחד שנותן לך את ההרגשה שיכול לעזור לך ואתה רוצה שהוא יעזור לך. יחסי אנוש זה הדבר הכי חשוב בכדורגל והוא יודע לתת את הביטחון ולהגיד את המילים הנכונות”.
בפן האישי, איך הרגשת כשנאלצת העונה לשבת בצד ולא לסייע לקבוצה?
”תקופה לא קלה, במיוחד כשהייתי קפטן הקבוצה וגם כשחזרתי הייתי הקפטן. זה לא היה פשוט, אלו פציעות ממש קטנות ומינוריות ובגלל תגובת שרשרת של חוסר מזל שבגללה ישבתי בחוץ. בתקופה רגילה ללא קורונה זה לא קורה. נשכתי שפתיים, עשיתי שיקום הכי טוב שאני יכול. פתאום פרקתי אצבע או מתיחה קטנה בשריר, הכול הצטבר לתקופה קצרה. למרות זאת בעונה רגילה לא הייתי מפסיד כמות כזו של משחקים, בגלל העומס שהיה. זה חלק מהמקצוע ובסך הכול ניסיתי לחזור כמה שיותר מהר ושיזכרו שאני עוד פה”.
איך אתה רואה את ההבדלים בין ליגת העל ללאומית?
”בלאומית משחקים הרבה שחקנים מאוד איכותיים ואנחנו רואים שחלקם גם מגיעים לליגת העל. היא ליגה לא קלה, אין לה חוקים. מבחינת משחקים הכול יכול להיות, כל תוצאה יכולה להגיע. הסיכוי שהאחרונה תנצח את הראשונה גבוה יותר מאשר בליגת העל. הלאומית פיזית מאוד. בליגת העל משחקים יותר כדורגל ויש יותר שטחים וצריך לחשוב יותר מהר, אבל בלאומית יש פיזיות אחרת. זה גם עניין של התלהבות ושחקנים שרוצים להוכיח את מקומם. ההבדלים לא גדולים, כמובן שהגדולות בליגת העל זה שונה, אבל בלאומית הכול פתוח”.
אתה מאמין שאם היית משחק באופן רציף הקבוצה הייתה חוזרת לליגת העל?
”המטרה בתחילת העונה הייתה בכלל להישאר בליגה ופתאום מצאנו את עצמנו בפלייאוף העליון ובין שלוש הראשונות. יכולתי לעזור לקבוצה אבל בסופו של דבר זה לא רק שחקן אחד. למרות שבמשחקים ששיחקתי מבחינת מספרים הייתה לי מעורבות משמעותית. אורי גוטמן זה מאמן שאני מודה לו מאוד, הוא עזר לי והרים אותי העונה. עזר לי להתבגר באופי שלי ולימד אותי את מה שחשוב במשחק. אני מעריך אותו מאוד”.
שיחקת גם בהפועל פתח תקווה, איך הרגשת כשהם ירדו לליגה א’?
”פגשתי את אחד האוהדים של הקבוצה, סיפרתי לו שהתבאסתי מאוד מהמצב הזה. הייתה לי תקופה טובה מאוד במועדון הזה למרות שהיא הייתה קצרה. ניהנתי שם והקהל אהב אותי ואני אותם. אני מאמין שהם יחזרו למקום שהם שייכים לו, אפילו לליגת העל”.
מה החלום הגדול?
”אני מעדיף כרגע להיות ריאלי, תמיד מסתכל לעבר המטרה הקרובה. בכל פעם צריך לעבור שלב אחרי שלב בחיים. כרגע השאיפה שלי זה למצוא קבוצה בליגת העל. פחות מסתכל על הלאומית כרגע, לא בקטע של שחצנות, אלא כי זה הזמן שלי להראות מה אני יודע בליגת העל וזו המטרה כרגע, בעזרת השם לעשות עונה טובה”.
מי המודל לחיקוי?
”כולם מסתכלים על הכי טוב וזה ערן זהבי. זה קשה כי זהבי יש אחד, אבל כדורגל הוא מאוד דינמי והכל יכול להיות”.