אופיר חיים: אני לא ישן בלילות, בימים של תופת

זה כבר כמה שנים שכולם שואלים למה הכדורגל הישראלי לא מצליח להגיע לרמות הגבוהות ולטורנירים גדולים. אלא שבשנה האחרונה, הגיע המאמן אופיר חיים והראה שהכול אפשרי לאחר שנבחרת הנוער שלו הגיעה עד לגמר אליפות אירופה עד גיל 19. ברמה המקצועית, זו הייתה שנה נהדרת עבורו.

אופיר חיים בן ה-47 כבר ידע עליות ומורדות בכדורגל הישראלי, אבל את השנה האחרונה הוא לא ישכח. גם בשנה הקרובה תהיה מעניינת עבורו, הרי שהנבחרת שלו אמורה לשחק במונדיאליטו באינדונזיה בקיץ הקרוב לאחר שהפכה לסגנית אלופת אירופה בקיץ האחרון.

לרגל ראש השנה, המאמן מגיע לפודקאסט שיחת היום ב-ONE כדי לסכם את מה שעבר עליו בטורניר בסלובקיה, מביט קדימה לעתיד, מדבר על שוק המאמנים, מסביר למה השחקנים הצעירים צריכים לקבל דקות, ומספק מונולוג סוחט דמעות על היחס במדינה כלפי אנשים כמו בנו אור שנותר ללא מסגרת ראויה. האזינו.

"עברתי שנה מטורפת", סיפר אופיר חיים. "הייתי קרובים להניף את הגביע, משהו שאף אחד לא דמיין שיקרה. רגע לפני הגמר הניחו את הגביע מולנו ואמרו לי 'אל תיגע בגביע כי זה מביא מזל רע', אבל חבל שלא נגעתי כי לא זכיתי להניף אותו בסוף. חרשתי את כל מגרשי הנוער וחיפשתי שחקנים משנתון 2003, כשלא הצלחתי הבאתי עוד עשרה שחקנים גם משנתון 2004. לקחתי שחקנים צעירים ותראו מה הם עשו, זה מדהים".

חשבו שנראה אותם יוצאים לחו"ל אבל זה לא קרה. למה הטורניר הזה לא הביא אותם לקפיצת מדרגה?
"פתחו את הפנקסים ועוקבים אחרי השחקנים הישראלים. אם תהיה עוד הצלחה ועוד הצלחה, יחטפו אותם".

אוסקר גלוך מהתל בהגנה האנגלית (ראובן שוורץ)

כולם מדברים על אוסקר גלוך, אל ים קנצפולסקי, נהוראי יפרח, עידן טוקלומטי ורוי רביבו בעקבות הטורניר הזה, אבל לא כל השחקנים האלה משחקים בקבוצות שלהם, אז איך אתה מרגיש עם זה?
"זו בעיה, אבל יש מאמנים מצוינים והם מקבלים את ההחלטות. יש מאמנים שחוששים להפסיד משחק אחד כי אז הם יפוטרו, אבל אם יתנו לצעירים האלה את הזמן לשחק בסוף הם יהיו טובים יותר מכל הזרים שיבואו לפה. בחרתי את השחקנים הכי חכמים כי היינו יותר קטנים לעומת שחקני היריבה. אריאל לוגסי, תאי עבד ואוסקר גלוך הם בטופ של הטופ ביכולות החשיבה שלהם. עידן טוקלומטי יכול להיות משהו מדהים. אוסקר גלוך לא צריך להשתפשף, מדהים מה שהוא עושה ואיך הוא הפך לשחקן מספר 1 במכבי תל אביב, כיף לראות את זה".

אמרו שאתה מאמן העתיד של ישראל, אבל לא הצלחת בקבוצות. למה?
"תמיד כשהייתי צריך לעשות צעד אחד קדימה זה נעצר. בהפועל תל אביב עצרו אותי אחרי שבעה משחקים ואמרו לי פתאום שאני מפוטר. לא נתנו לי את הזמן בחלק מהמקומות, אבל זו כבר היסטוריה. יש תהליך שעוברים, כדורגל זה לא קסם. זה לוקח זמן לבנות קבוצה וצריך לתת את השקט למאמנים לעבוד. כל המועדונים צריכים להסתכל על מה שעשו עם זיו אריה בהפועל ירושלים, שנתנו לו שקט לעבוד והוא הביא תוצאות".

לא קיבלת הצעות לאמן בליגת העל אחרי הקמפיין ביורו?
"לפחות עד למונדיאליטו אני נשאר בנבחרת הנוער. כרגע, אגב, לא קיבלנו עדיין אישור רשמי להיכנס לאינדונזיה".

אופיר חיים (מיכה בננו)

באליפות אירופה דיברת בפתיחות על הבן שלך אור. איך קרה שפתאום החלטת לשתף באופן חופשי על חיי המשפחה שלך?
"ברגע שבו אשתי אמרה לי 'אופיר, הילד בן 21 ואנחנו חייבים לפתוח את זה'. ממש עכשיו אנחנו בימים של תופת בחיים שלנו כי אנחנו לא מוצאים לו מסגרת. החלטנו לפתוח את זה בשביל אור ובשביל כל מי שחי את החיים האלה. הבן שלי בעל פוטנציאל גבוה מאוד אבל אנחנו לא מוצאים לו מסגרת מתאימה ויש לו התפרצויות זעם ככה שאני לפעמים צריך לעצור הכל ולחזור הביתה. הוא יצא מאיזון. הוא ילד מדהים שרק צריך לו"ז מסודר. למה אני צריך לשלוח אותו למקום שהוא יהיה תקוע בו ויצטרך לשבת להסתכל על העצים? אור דווקא רוצה לתקשר ולדבר, אבל אין מקום כזה בשבילו. זו בעיה".

מה עובר עליכם עכשיו?
"אני בתקופה קשה. כמו אור יש עוד מאות אם לא אלפים. אני לא מבין, מה במדינה עושים עם הילדים האלה? אני לא ישן בלילות, זה לא חיים. כואב לי. אני לא יודע מה לעשות. לנסוע לחו"ל מבחינתי זה סיוט. אשתי נלחמת, אבל בתקופה האחרונה אני רואה אותה במצבים שמעולם לא ראיתי".