האם זו תחילתה של שושלת? בדיוק כמו באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת, השלימה הפועל באר שבע זכייה באליפות שנייה ברציפות. אלונה ברקת העמידה תקציב גבוה וסגל מרשים, ברק בכר שדרג אותו והשחקנים עשו את העבודה.
אליניב ברדה, מאור בוזגלו, מאור מליקסון וברק בכר כבר הפכו לאגדות בעיר. הצוות הנוכחי הצליח לשחזר את ההצלחה מהעונה שעברה וביסס את מעמדה של הפועל ב”ש בפסגת הכדורגל הישראלי. ONE מציג בפניכם את הציונים של צוות האליפות בעונת 2016/17.
שוער: דודו גורש – ציון 7 (1,801 דקות) 19 הופעות
למרות הזכייה באליפות בעונה שעברה, שבה היה גורש אחד המפתחות המרכזיים, האלופה החליטה להחתים שוער בכיר נוסף והביאה את גיא חיימוב מעירוני קריית שמונה. גורש לא התרגש, פתח את העונה בין הקורות ושיחק לאורך כל הקמפיין המרשים של הקבוצה באירופה.
למרות זאת, לקראת סיום העונה החליט בכר לשנות את ההיררכיה ונתן לחיימוב את האפודה הראשונה. גורש לא התרגש וחתם לעונה נוספת, כשהוא עדיין לא יודע אם יהיה שוער ראשון בעונה הבאה. בכל מקרה, גורש שספג רק 10 שערי ליגה הוכיח שיש על מי לסמוך.
שוער: גיא חיימוב – ציון 7 (1,325 דקות) 14 הופעות
הסבלנות משתלמת. חיימוב עזב את קריית שמונה כדי לזכות בתואר היחיד שהיה חסר לו ועל אף שפתח את העונה על הספסל, הוא לא התמרמר וידע שההזדמנות שלו תגיע. כשפתח מול הפועל חיפה, הצליח למנוע שער בטוח בתוספת הזמן והשאר היסטוריה.
חיימוב ספג מחצית מהכמות של גורש, אבל שיחק גם פחות ממחצית מהמשחקים בליגה. באירופה הוא לא שותף, אבל כשהיה צריך אותו הוא היה שם והציל את הקבוצה. באר שבע מחזיקה בשני שוערים בכירים ובכר יקווה שההרמוניה בין שניהם תישמר גם בעונה הבאה.
מגן ימני: בן ביטון – ציון 8 (2,925 דקות) 32 הופעות
המגן בן ה-26 שגדל בהפועל תל אביב שדרג את עצמו מהעונה שעברה ונמצא בגרף של שיפור בשנים האחרונות. מדובר במגן שניחן בסגירות טובות, יציאות טובות קדימה ושיתוף פעולה נהדר עם בוזגלו באגף ימין.
בשיטת הרוטציה של בכר, ביטון הוא אחד הבאנקרים בהרכב וכבר זומן מספר פעמים לסגל נבחרת ישראל. בבאר שבע כבר הכינו חלופה לעזיבה הצפויה שלו לגנט וצירפו לעונה הבאה את דור אלו.
בלם: מיגל ויטור – ציון 9 (1,552 דקות) 19 הופעות
עונה חלפה ועדיין לא ברור איך בלם בסדר גודל של ויטור הגיע לבאר שבע בהעברה חופשית מפאוק סלוניקי. בשבעת המשחקים הראשונים במוקדמות ליגת האלופות ובליגה האירופית הקבוצה לא ספגה כשוויטור בהרכב, וכך היה גם בפתיחת העונה בליגה.
הבלם הפורטוגלי ניחן בסגירות נהדרות, שקט נפשי מדהים, מנהיגות בחלק האחורי והצטרפות מאחור כשכבש גם בסן סירו. לאחר שוויטור נפצע חלה ירידה מסוימת ביכולת ההגנתית של הקבוצה, אך הוא חזר בדיוק בזמן כדי לזכות באליפות נוספת. בלם אדיר.
בלם: שיר צדק – ציון 8 (3,032 דקות) 32 הופעות
הבלם הישראלי הטוב והיציב בליגת העל. נקודה. התחבר למועדון מהרגע הראשון ואחת הדמויות החיוביות בחדר ההלבשה. מרבה לעלות קדימה עם הכדור ולהיות עוד אופציית מסירה מאחור כשהקבוצה נתקעת.
צדק שדרג את עמדת הבלם כשבחלק מהמשחקים ובעיקר כשהקבוצה לוחצת למעלה, הוא מתופקד כקשר אחורי לכל דבר. החיבור והתיאום שלו עם ויטור, וויליאם סוארס ולואי טאהא היה מצוין. מנהיג אמתי מאחור.
בלם: לואי טאהא – ציון 6.5 (1,266 דקות) 15 הופעות
טאהא הוא אחת הדוגמאות למקצוענות ומצוינות. גם אם בחלק ניכר מהעונה הוא פתח על הספסל, תמיד היה דמות חיובית וכשהיה צריך אותו במערך של שלושה בלמים הוא בלט במיוחד וניחן במהירות גבוהה יחסית לבלם, הבנת משחק טובה ותיאום מצוין עם חבריו.
מגן שמאלי: מיהאי קורהוט – ציון 7 (2,062 דקות) 22 הופעות
אחרי העזיבה של אופיר דוידזאדה לגנט, בבאר שבע חיפשו מגן שמאלי שיכול לשדרג אותה ולספק לה מספרים. קורהוט כבש שער אחד בגביע הטוטו ולצד סגירות הגנתיות טובות ומשחק אחראי בחלק האחורי, הראה שגם מבחינה התקפית יש לו מה למכור.
המגן ההונגרי היה לרוב מניה בטוחה בבאר שבע, אבל עדיין עושה רושם שחסר לו משהו כדי להפוך אותו לשחקן ברמה גבוהה גם בכדורגל האירופי. "מישי", כפי שהוא מכונה בפני חבריו, עשוי לשדרג את עצמו בעונה הבאה והשאלה היא האם זה יהיה בבאר שבע או בקבוצה אחרת?
מגן שמאלי: בן תורג'מן – ציון 6.5 (956 דקות) 11 הופעות
נמצא בגרף שיפור ככל שהעונה התקדמה. בסיבוב השני ובעיקר בצמד המשחקים מול בשיקטאש באירופה, הוכיח שהוא יכול להיות גם מגן מוביל בכדורגל הישראלי. הוא ניחן בהרמה טובה תוך כדי תנועה ותמיכה מתמדת בהתקפה.
קשר אחורי: ג'ון אוגו – ציון 8 (2,635 דקות) 29 הופעות
הקשר האחורי הטוב ביותר בליגה. פתח את העונה בצורה טובה שהייתה המשך ישיר ליכולתו מהעונה שעברה, אבל קצת דעך בהמשך וחזר לעצמו בשלבים המכריעים. הנוכחות שלו, הפיזיות וחילוצי הכדור במרכז המגרש מהווים סכנה גדולה לכל שחקני היריבה שמשחקים בעמדות הללו.
תוסיפו לזה את הווינריות של הקשר הניגרי, החיבור שלו למועדון ובעיקר את העובדה שכמעט בלתי אפשרי לעבור אותו באמצע, מה שהפך את מרכז המגרש של בכר לעצמתי. הבעיה שלו הייתה שהוא לא הצליח למצוא את הרשת העונה והתקשה לתרום מבחינה התקפית. בכל זאת, מה שיזכרו לו זה את שער הניצחון הענק על מכבי ת”א ב-1:2 שהביא לקבוצה את האליפות עוד לפני שהעונה הסתיימה.
קשר: מהראן ראדי – ציון 8.5 (2,722 דקות) 30 הופעות
הקשר הוותיק הוא אחד הווינרים הגדולים בכדורגל הישראלי ובגיל 35 הוא רק הולך ומשתבח. ראדי שדרג את עצמו מהעונה שעברה, ומהמשחק מול אינטר בבית הפך לבאנקר בהרכב ולשחקן משמעותי במערך של בכר.
שמונה שערים ושישה בישולים הפכו את ראדי למוציא לפועל המרכזי בישראל בעמדה שלו וקיבל בונוס בדמות חוזה לעונה הבאה. חמש אליפויות רצופות כבר יש לו ועכשיו המטרה של הקשר תהיה להשלים טריפל צלחות אדום יחד עם הטריפל הצהוב שכבר יש לו.
קשר: אובידיו חובאן – ציון 6.5 (1,367 דקות) 21 הופעות
העומס של קשר נבחרת רומניה בגילו המתקדם השפיע עליו לאורך העונה, אבל עדיין מדובר באחד השחקנים הטובים ששיחקו אי פעם בישראל. המוות של חברו הטוב ואוהד הקבוצה, בנצי בלומנפלד ז"ל, השפיע עליו מאוד מבחינה נפשית.
למרות זאת, חובאן נתן לבכר את האפשרות במספר גדול של משחקי מפתח לאורך העונה לפתוח משחק בשיטה של שלושה בלמים ולעבור לשלושה קשרים, או ההפך בלי לבזבז חילוף. הניסיון והשקט של קשר נבחרת רומניה עשה את ההבדל והשתפר לקראת סיום העונה.
קשר קדמי: מיכאל אוחנה – ציון 6.5 (1,591 דקות) 30 הופעות
הקשר הצעיר שהגיע בהעברה מפתיעה מאשדוד, תמורת סכום דמיוני של 4.5 מיליון שקלים על מחצית מכרטיסו, הצליח להשתלב במכונה המשומנת של באר שבע מהרגע הראשון. לצד משחקים גדולים כמו מול מכבי פתח תקווה ומכבי חיפה, הוא לעתים גם הלך לאיבוד.
אוחנה שזומן גם לסגל הנבחרת הבוגרת יצטרך להיות יציב יותר בעונה הבאה ולשדרג בעיקר את המספרים שלו. חמישה שערי ליגה הם מאזן יפה, אבל כדי להיות שחקן מוביל בקבוצה בכירה בישראל ובעתיד גם באירופה, הוא יצטרך להשתפר.
קשר קדמי: מאור בוזגלו – ציון 8 (2,009 דקות) 27 הופעות
העונה שעברה על בוזגלו הייתה רצופה באירועים שהיו יכולים למלא קריירה שלמה של שחקן אחר. החל בהתבטאויות של אבא יעקב, דרך ההצטיינות באירופה, הסטטוס בפייסבוק, ההשעיה, הפציעה הטורדנית בכתף והחזרה לעניינים ברגעים החשובים היו האירועים המרכזיים אצל הקשר. לצערו, מה שייזכר יותר מכל הוא הפציעה ברצועת הקדמית שלו שסיימה לו את העונה.
למרות זאת, על המגרש הוא שחקן שקשה למצוא לו תחליף. הכדורים הנייחים, הקרנות, המהירות שלו באגף מהווים מטרד עצום לכל ההגנות של היריבה ולמרות הכול, הוא בורג משמעותי וחשוב באליפות של הקבוצה ובהצלחה שלה בזירה האירופית.
קשר קדמי: טוני וואקמה – ציון 8.5 (2,558 דקות) 32 הופעות
הקשר הניגרי פתח את העונה בסערה והיה בלתי ניתן לעצירה בליגה וגם באירופה, שם בלט מול אולימפיאקוס הגדולה. אם היו בוחרים שחקן עונה בחודש ינואר, וואקמה היה המועמד המוביל, אבל מאז נחלש טיפה והתעורר בדיוק ברגעים החשובים עם שלושה שערים מכריעים שהביאו נקודות יקרות.
הפיזיות שלו, השליטה בכדור, הפריצות המסחררות בצד שמאל והשיפור המשמעותי בסיומת מול השער, שבא לידי ביטוי בכיבוש של 14 שערים ו-10 בישולים, הפכו אותו לאחד הזרים הטובים ביותר בכדורגל הישראלי (אם לא הטוב מכולם) ונכס אדיר לקבוצה בדרך לאליפות.
קשר קדמי: מאור מליקסון – ציון 7 (1,854 דקות) 24 הופעות
השחקן היצירתי ביותר בקישור של האלופה וכזה שהשחקנים מכנים אותו "קוסם"; פתח מצוין באירופה, אבל בליגה התקשה לייצר מספרים ועומד על שלושה שערים ושלושה בישולים, כשגם פציעה בשרירי הבטן, שבגללה עבר ניתוח שהשבית אותו לחודש וחצי, עצרה אותו בתקופה טובה.
יחד עמו מגיעה הקבוצה ליותר מצבים ומסכנת בתדירות גבוהה יותר את שער היריבה. הווירטואוזיות שלו והשליטה בכדור גורמים לכאב ראש למגנים ולבלמים רבים שלא מצליחים להסתדר עמו. אם לא הפציעה, הוא היה משפיע הרבה יותר.
חלוץ: בן שהר – ציון 7.5 (1,860 דקות) 27 הופעות
מבחינת שערים ביחס לכמות הדקות שבהן שותף, מדובר בחלוץ הטוב בישראל. 21 שערים בכל המסגרות (13 מהם בליגה), לא הפכו אותו לבאנקר בהרכב של בכר, אבל לשחקן שבלעדיו הקבוצה לא הייתה זוכה באליפות נוספת.
שער הניצחון מול אינטר היה אחד מהרגעים היפים בקריירה של החלוץ, שמצא בבאר שבע בית חם אחרי תקופה ארוכה של נדודים באירופה. חתום כרגע לעונה נוספת, אבל טוב יעשה אם יבטיח את מקומו בבירת הנגב לשנים הבאות שם התחבר בצורה מדהימה לעיר ולקהל.
חלוץ: אליניב ברדה – ציון 7 (699 דקות) 18 הופעות
הקפטן והמנהיג הבלתי מעורער של הפועל באר שבע גם מבחינה מנטאלית וגם מבחינה מקצועית, ומי שהיה שחקן העונה שעברה, פתח מצוין באירופה, אבל פציעה במשחק חסר חשיבות בגביע הטוטו גמרה לו עונה שלמה.
הפציעה במפשעה התארכה מעל למצופה וברדה חזר לעצמו בחודש פברואר והמשיך עם חמישה שערי ליגה ועוד אחד באירופה. למרות זאת, התרומה של הקפטן היא משמעותית לאליפות שנייה ברציפות בבית עם המשפחה והחברים.
כן שותפו וראויים לאזכור: סוארס, שעזב בתחילת העונה וחזר בחודש ינואר, אבל לא הותיר חותם משמעותי; מתן אוחיון, ששותף לפרקים כמחליף, אך לא בלט; וובה בראוןן, שהתקשה לנצל את ההזדמנויות שקיבל; מוחמד גדיר, שסבל מפציעות רבות; וניב זריהן, שטרם בא לידי ביטוי.
מאמן: ברק בכר – ציון 9.5
המאמן הטוב בישראל. נקודה. בדומה לחלק מהשחקנים שלו, גם הוא והצוות המקצועי עשו קפיצת מדרגה מהעונה שעברה. במשחקי חוץ באירופה מול קבוצות טובות בהרבה כמו אינטר וסאות'המפטון, בכר לא פחד ועשה חילופים התקפיים שהשתלמו לו.
צעיר, שאפתן, מקצוען, אנרגטי ובעיקר מנהיג שיודע לשנות שיטות ומערכים לפני ותוך כדי משחקים, כשהוא לא עושה חשבון לכוכבים, אגו ומעמד בתוך הקבוצה, אלא עושה שיקולים מקצועיים נטו. ידע לנווט בין הכוכבים בחדר ההלבשה בצורה מצוינת. שקט, צנוע, רגוע, לא מתלהם וראוי לכל המחמאות.
ראויים להערכה: הצוות המקצועי של בכר שכולל את עוזר המאמן עמיר נוסבאום, שפרש בתחילת העונה, מאמן השוערים גיא ויזינגר ומאמני הכושר דרור שמשון ומיכאל ברוש. הצוות המקצועי שממשיך לעשות פלאים בבאר שבע.