הווארד ווב הישראלי: השופט שכובש את אנגליה

פעמים רבות אנחנו שומעים על שחקנים ישראלים שמשחקים בליגות האירופיות, אבל אין לנו יותר מדי שופטים שעושים זאת. אולם, ניב דברת (30), יליד רחובות, החליט לעבור לאנגליה לפני חמש שנים ונמצא כעת בעיצומו של מסלול קידום לשופטים בממלכה, ומי יודע? אולי יום אחד ישפוט בפרמייר ליג.

נכון הסיכוי לא גדול לפי מה שהוא אומר ("רשומים בהתאחדות האנגלית 27,000 שופטים"), אבל גם השופט האגדי הווארד ווב, ששפט בגמר המונדיאל ב-2010 ובגמר ליגת האלופות באותה השנה, עבר מסלול קשה ("לקח לו עשור מהרגע שהתחיל לשפוט בגיל 17 עד שהגיע לשמש כקוון בליגת המשנה בכלל"). דברת, אב לשניים, אמנם עשה התקדמות יפה עד כה, אך לשאלה אם החלום שלו הוא לשפוט בפרמייר ליג יש לו את התשובה הבאה: "הליגה הטובה בעולם, עם זכויות שידור שנמכרות בכל הגלובוס, עם איכות המשחק אדירה וכמובן קהלים ענקיים. בוודאי שזה קיים במוחו של כל שופט, אך אם זאת יש לזכור מדובר בדרך מאוד ארוכה".

דברת, המשמש ביומיום כמורה וראש תחום חינוך גופני באחד מבתי הספר בלונדון, אמור לעבור שלב במסלול קידום השופטים בתחילת 2017 מ- '5' ל-'4'. ברגע שייצלח את המעבר יעבור לשמש כקוון במשך שנתיים בליגות החצי מקצועניות בדרך קבע, קרי הליגה השלישית כפי שנקראת, החמישית בחשיבותה. רק אז, אם יעמוד בביקורות, מבחני הכושר והחוקה שיעבור, ישמש כשופט מרכזי. קורס טיס, הגרסה הבריטית.

בינתיים, דברת משמש הן כשופט והן כקוון גם בליגות הנוער (גם U-21 ו-U-18), כאשר בין היתר יצא לו לשפוט במשחקים בהן שיחקו הבן של ז'וזה מוריניו (ז'וזה מריו מוריניו המשמש כשוער בפולהאם) והבן של דייויד בקהאם, ברוקלין, כשזה נבחן בצ'לסי בזמנו. גם בליגת הפרמייר ליג לנשים דברת שופט לעתים ואף משמש כקוון. רק בדצמבר האחרון שפט במשחק בין ברייטון לצ'רלטון בו נכחו לא פחות מ-5,000 צופים. חומר למחשבה אולי לקברניטי ספורט הנשים בארץ.

הווארד ווב עם בן שהר ב-2010. השופט המצטיין עבר מסלול מפרך (יניב גונן)

על מנת להבין עד כמה רמת השיפוט באנגליה גבוהה צריך להסתכל על העובדות הבאות: ווב היה השופט היחיד אי פעם שבאותה שנה שפט גם בגמר גביע האלופות וגמר בגמר המונדיאל. כמו כן, אנגליה תהיה היחידה לשלוח שני שופטים ליורו הקרוב: ומארק קטנבורג ומרטין אטקינסון. מי יודע, אולי ב-2024 גם דברת יימנה על אותו הסגל.

בריך שאישר את ´שער הרפאים´ ב-2013. "טעויות קורות בכל העולם" (רויטרס)

אגב על איכות השיפוט בארץ הולדתו, לדברת, בוגר תיכון 'קציר' ("גם רועי קהת, ניר לוין ומתן נאור למדו שם") יש תשובה שאולי תפתיע: "קצת קשה להשוות בין הליגות באנגליה לישראל. האמת שהיא שמעולם לא שפטתי בארץ, ככה שלהשוות רק בתיאוריה תמיד אפשר, אבל בתור מישהו שכמובן עוקב אחרי כדורגל ישראלי אני חושב שהשופטים ברמה מאוד גבוהה, עקביים. טעויות קיימות בכל העולם - בכיר שופטי הבונדסליגה, פליקס בריך, אישר את שער הרפאים של לברקוזן כידוע ב-2013 ככה שאני חושב שהעליהום על שופטים בישראל מוגזם לעתים".

אלון יפת "רצוי להעלות את שכר השופטים על מנת להעלות את הרמה" (רויטרס)

על שכר השופטים בישראל, שעומד על כ-1,400 ש"ח למשחק, יש לו דווקא ביקורת: "באנגליה, למעשה רק שופטים בליגות המקצועניות מתפרנסים אך ורק משיפוט כשאתה מגיע לטופ של הכדורגל החצי מקצועני ומגרד את הכדורגל המקצועני - אז אתה צריך לקבל החלטה לגבי הקריירה העיקרית שלך מכיוון שאני עובד כמורה לחינוך גופני במשרה מלאה, ומאוד נהנה מהעשיה הזו, אני מעריך שהשיפוט ישאר עבורי כקריירה נוספת לצד התחום החינוכי. אין ספק אבל שאם רוצים לשפר את רמת השופטים בישראל רצוי להעלות את השכר". 

מרחובות ועד וומבלי
דברת, בוגר תואר ראשון בניהול ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון בחינוך גופני אותו קיבל באנגליה, דיבר על תחילת דרכו בתור שופט, הסמכה אותה עבר גם כן בממלכה: "עברתי לאנגליה לפני כחמש שנים עם אשתי, שהיא אנגלייה במקור. התחלתי לשפוט ברמה המחוזית באיזור ברייטון, בהתחלה כדורגל חובבני, ולאחר שתי עונות מוצלחות התקבלתי למסלול שנקרא ׳שופט אקדמיה׳ - במסגרת הזאת ניתנת לך האפשרות לשפוט באקדמיה פעמיים בחודש, תוך כדי ששופטי עבר תומכים בך מהצד ונותנים לך פידבק (משוב) על היכולות שלך כולל נקודות לשיפור. אני שובצתי כשופט אשר מסונף לאקדמיות של צ'לסי ופולהאם אשר גובלות בדרום לונדון, וכך למעשה הייתה לי ההזדמנות לשפוט קבוצות נוער בפרמייר ליג בסביבה מאוד מקצוענית".

דברת במתקן האימונים של צ´לסי. "הייתה מסונסף לאקדמיה שלה ושל פולהאם"

במסגרת הקריירה שלו הספיק לשפוט דברת, שמזכיר גם במראהו וגם בתנועות הגוף על המגרש את ווב, בטורניר 'דנונה קאפ' היוקרתי בשנת 2013 - טורניר ילדים שנערך מ-1983, כאשר זכה לשפוט לעיני כ-40,000 צופים. לא הרבה שופטים  יכולים להגיד שהם שפטו מול כמות כזו של צופים.

הכי רחוק מישראל
בשנים האחרונות במדינה, ובפרט בתקופה האחרונה, לא מעט מדובר על מעמד השופטים, גם בליגות לבוגרים ובעיקר בליגות לנוער, שם אנו עדים ללא מעט מקרי אלימות, שלעתים גם השופטים נמצאים בסכנה ממש. רק בשבוע האחרון נערך דיון בכנסת על ריבוי מקרי האלימות בליגות לילדים ולנוער. בממלכה, באופן לא מפתיע, המציאות ממש לא מזכירה את מה שקורה בארץ לפי דברת: "ההתאחדות האנגלית יצאה בקמפיין ענק לפני מספר שנים שכותרתו - 'Respect', זאת במטרה להעלות את המודעות לעניין. החל מליגות הילדים והנוער ועד לעיסוק בשיפוט מימד הכבוד כמובן נמצא שם, אבל על מנת להשיגו אתה חייב לעבוד בצורה נבונה על כר הדשא עם השחקנים, המאמנים וצוות השיפוט שאיתך ביום המשחק. תקשורת בין אישית חיובית, זה להערכתי המרכיב העיקרי להשגת ה׳כבוד׳ בין כל הגורמים המעורבים במשחק".

פיצוץ משחק. "ההתאחדות עושה מאמץ להעלות את המודעות לכבוד" (משה חרמון)

דברת, איש חינוך כאמור, הוסיף: "לחילופין, שפת הגוף היא מרכיב קריטי. כשתסתכל על השופטים בכל הליגות המקצועניות באנגליה, נדיר שתראה אותם צועקים או מתלהמים. אתה חייב להיות בשליטה כל הזמן בסביבה מלאת אירועים. זה אחד הדברים המרכזיים שעובדים איתנו באימונים". אין ספק שחלק מהשופטים בארץ יכולים לאמץ את הטיפ הזה. על נושא התחרותיות בגילאים צעירים הוסיף: "אני יודע שבאנגליה בליגות הילדים החובבניות אימצו את המודל ההולנדי, שלמעשה דוגל בכך שכל הליגות עד גילאי 14 יעבדו ללא שיטת ניקוד, בלי טבלאות וכדומה. זה מודל מצוין לטעמי".

ווב וג´רארד. "מימד הכבוד תמיד נמצא באנגליה" (רויטרס)

ומה יש לדברת לומר על ווב האגדי? פרט להערכה רבה שהוא רוחש כלפיו ("הבן אדם אגדה, מודל לחיקוי") לשניים גם יצא להיפגש בעבר: "הוא העביר מצגת נהדרת לחברי קבוצת הפיתוח המחוזית בשנה שעברה. לאחר שסיים, ניתנה לנו ההזדמנות לפגוש אותו גם כקבוצה קטנה. כשהצגתי את עצמי כישראלי הוא סיפר לי את חוויותיו מישראל לאחר ששפט בבלומפילד את הפועל תל אביב נגד ליון בליגת האלופות ב-2010/11. פרט למזג האוויר הנהדר הוא גם ציין שמתוקף היותו סמל במשטרת יורקשייר בעברו, עניין אותו לראות כיצד תחנת משטרה בישראל פועלת, ולשם כך נרתם למשימה שופט ליגת העל לירן וקסברגר, שמשמש במקביל כקצין במשטרת ישראל".

ולמי מכם שתוהה אם דברת אוהד איזושהי קבוצה באנגליה ועלול להיתקל באיזושהי בעיה אם יתקדם עד לליגה הבכירה, לשופט הישראלי יש את התשובה הבאה: "הקבוצות היחידות שאני אוהד בעולם הן אייאקס ומכבי שעריים".