פאריס סן ז'רמן חזרה לקרקע בצורה כואבת. אחרי ה-0:5 המרשים על מארסיי בקלאסיקו, אלופת אירופה נכנעה 3:1 לראן במחזור ה-22 בליגה הצרפתית, תוצאה שהדליקה נורה אדומה רגע לפני פלייאוף ליגת האלופות מול מונאקו. מי שלא נשאר אדיש היה אוסמן דמבלה, הכובש היחיד של הקבוצה במשחק, שסיפק הצהרות חריפות במיוחד נגד מה שכינה גישה אנוכית של חלק מחבריו.
דמבלה ניגש למיקרופון כשהוא טעון אך חד וברור במסריו. "פתחנו את המשחק בצורה גרועה מאוד. אחר כך ראן שיחקה משחק מצוין. אני חושב שאנחנו צריכים להראות יותר רצון, ובעיקר לשחק בשביל פאריס סן ז'רמן כדי לנצח משחקים", אמר זוכה כדור הזהב.
הוא לא עצר שם והבהיר: "כי אם כל אחד משחק לבד על המגרש, זה לא יעבוד, לא נזכה בתארים שאנחנו רוצים. בעונה שעברה שמנו את המועדון, את המועדון, את פאריס סן ז'רמן לפני שחשבנו על עצמנו. אני חושב שאנחנו צריכים לגלות את זה מחדש, במיוחד במשחקים כאלה. אנחנו יודעים שאנחנו בחצי השני של העונה. פאריס סן ז'רמן חייבת לבוא לפני שחקנים בודדים".
אוסמן דמבלה (רויטרס)בהמשך הוסיף משפט מסכם שלא הותיר מקום לפרשנות: "אנחנו חייבים לשחק קודם כל בשביל המועדון במקום לחשוב על עצמנו. אני גם חושב שראן שיחקה משחק מצוין, הם רצו לנקום ומגיע להם הניצחון".
מאחורי הקלעים: מסר לחדר ההלבשה
אם היו מי שסברו שמדובר בפליטת פה רגעית, הרי שבמועדון הבהירו כי הדברים לא נאמרו במקרה. ברשתות החברתיות היו מי שהצביעו על דזירה דואה כיעד הביקורת, אך המציאות מורכבת יותר. דמבלה ודואה, החולקים סביבה מקצועית משותפת, שומרים על יחסים טובים מאוד. מעבר לכך, האנוכיות שאליה התייחס הקיצוני אינה נוגעת לשחקן אחד בלבד. לא מן הנמנע שגם הוא עצמו הכליל את עצמו באותה ביקורת.
מאז תחילת 2026 דמבלה חזר לכושר מצוין עם 6 שערים ו-2 בישולים ב-6 משחקי ליגה, לאחר חצי עונה ראשון מורכב. הרעב שלו לתארים לא נעלם, וההפסד בראן הותיר בו טעם מר במיוחד. במועדון הסבירו כי מדובר במסר לחדר ההלבשה ולא באמירה שיש להעצים או להוציא מפרופורציות.
עם זאת, בשבועות האחרונים זוהו במתחם האימונים התנהגויות שנתפסו כאנוכיות מצד מספר שחקנים, והצוות המקצועי דאג לטפל בכך ישירות. דמבלה, שמשמש כסגן קפטן, בחר לקחת אחריות פומבית ולחדד את הקו.
כעת העיניים נשואות למונאקו, מולה תפגוש פ.ס.ז' ביום שלישי במשחק הראשון בפלייאוף האירופי, ולאחר מכן למץ בליגה ולגומלין מול מונאקו. מבחינת דמבלה, המסר ברור: בלי מחויבות מוחלטת לסמל, לא יהיו תארים.