“איזה מזל יש לך”, התלוצץ ג’נארו גאטוזו עם פאביו קנבארו בתחילת החודש. הקפטן שהניף את גביע העולם ב-2006 קיבל מינוי מפתיע למדי למאמן נבחרת אוזבקיסטן, שכבר הבטיחה העפלה למונדיאל הקרוב, ויכול להתחיל בהכנות לנסיעה. “אתה שם ג’ל בשיער, ואני נלחם פה בתעלות”, אמר גאטוזו לחברו, אבל האמת היא כי קנבארו היה מתחלף איתו בשמחה.
אם תשאלו את בלם העבר, דווקא לגאטוזו יש הרבה יותר מזל ממנו. הרי עד לא מכבר, ממש בתחילת השנה הנוכחית, שניהם עבדו בליגה הקרואטית, ולא בדיוק בהצלחה. גאטוזו היה בהיידוק ספליט, קנבארו בדינאמו זאגרב. תואר האליפות הלך לרייקה, ושניהם סיימו את תפקידם. שניהם היו מאושרים לקבל את משרת המאמן הלאומי אותה פינה לוצ’אנו ספאלטי בעקבות התבוסה בנורבגיה. רק אחד מהם היה מאושר לקבל טלפון מנשיא ההתאחדות גבריאלה גראבינה, השני נאלץ להמתין להצעה של האוזבקים.
גאטוזו בן ה-47 לא היה הבחירה הראשונה של הבוסים. למעשה, האופציה המועדפת הייתה שונה ממנו ב-180 מעלות, והדבר מצביע על היעדר אסטרטגיה מוחלט בצמרת. קלאודיו ראניירי בן ה-73, הג’נטלמן הוותיק ונעים ההליכות, היה האלטרנטיבה הפופולרית ביותר, והג’וב היה שלו לו היה מסכים. הוא העדיף להישאר בתפקיד הניהולי ברומא כי נתן למועדונו האהוב את מילתו, ואולי גם כי סבר כי הלחץ לא יועיל לו בגילו. יש גבול לכל הרפתקנות, וגם הקדנציה הקודמת היחידה שלו בנבחרת הסתיימה בפיאסקו מהדהד עם יוון שהפסידה לאיי פארו.
קלאודיו ראניירי, העדיף להישאר ברומא (IMAGO)יש לומר כי המאמנים הבכירים ממש לא התלהבו מהאפשרות להדריך את הנבחרת בתקופה לא מזהירה מבחינתה. ספאלטי הסכים ברצון, אבל התרסקותו ביורו 2024 פגעה במוניטין שלו, ואף לא הוסיפה לו בריאות בלשון המעטה. קרלו אנצ’לוטי מונה למאמן נבחרת ברזיל אחרי סאגה ארוכה ומגוחכת למדי, אך לנבחרת מולדתו הוא לא רצה לבוא. יש שיגידו בציניות שזה ג’וב שמתאים במיוחד למשוגעים – ובהקשר זה יהיה קשה למצוא מישהו משוגע יותר מגאטוזו. זה הסטייל שלו, כזה הוא היה תמיד כשחקן וכמאמן, והתשוקה שלו לא יודעת גבול. כשיש אפשרות לאמן את הנבחרת הכחולה, הוא לא מתחיל לספור שיקולים בעד ונגד. הוא פשוט מסכים.
היו, כמובן, ספקות גדולים לגבי הבחירה בקשר העבר הלוחמני. גאטוזו לא בדיוק נחשב לכדורגלן אינטליגנטי. על הקווים, לפחות בחלק מהקבוצות שבהן עבר, הוא הותיר רושם חיובי, אבל בעיקר כמוטיבטור. במילאן, למשל, העיד איניאציו אבאטה: “קל יותר לנשום איתו. הוא הביא רוח חדשה, ואנחנו מרגישים כמו בעידן אנצ’לוטי”. גאטוזו למד מאנצ’לוטי רבות בתקופתו כשחקן מילאן, ולקח לא מעט גם ממרצ’לו ליפי שסמך עליו בעיניים עצומות בדרך לזכייה במונדיאל. ובכל זאת, היה ברור לגמרי שהוא שונה בתכלית מהמאמנים הגדולים, וגם מעריציו הבולטים של גאטוזו יסכימו שהוא לא גאון מבחינה טקטית. הוא גם לא מתיימר להיות כזה. הכדורגל שלו פשוט יחסית.
אז הספקות טרם נעלמו, וזה טבעי, כי ממש מוקדם לקפוץ למסקנות, אך בתום 3 המשחקים הרשמיים הראשונים של גאטוזו בתפקיד אפשר לקבוע כי הגישה כלפי מינויו חיובית יותר. בגדול, יש הסכמה על כך שהתשוקה של המאמן החדש היא הדבר החיוני והנחוץ ביותר עבור איטליה. קשה להסביר מדוע היא לא הייתה שם כאשר הנבחרת התבזתה נגד שווייץ בשמינית גמר אליפות אירופה האחרונה, אבל זו עובדה. היה קשה לזהות מחויבות באחד המשחקים הגרועים ביותר של איטליה אי פעם, ופרשנים רבים היו בטוחים כי ספאלטי היה צריך לעזוב כבר אז. גם באוסלו משהו נשבר לגמרי ברוח הקבוצתית, ונדרש שינוי משמעותי מאוד כדי להתחיל את התיקון. גאטוזו הביא את השינוי הזה.
גאטוזו, התשוקה שלו היא הדבר הנחוץ ביותר עבור איטליה (IMAGO)באשר להיעדר תחכום, ייתכן שבנבחרת זה דווקא מועיל, במיוחד במהלך המוקדמות. בניגוד לקבוצות, אין לשחקני הנבחרת זמן רב לתרגל מערכים באימונים כדי ליצור הבנה מושלמת. הם זקוקים לתבניות פשוטות יותר, ואז גם יכולים לאלתר בזכות האיכות והניסיון שלהם – הרי מדובר בשחקנים הטובים ביותר שיש למדינה להציע. “הכדורגל של איטליה די פשוט, אבל זה טוב עבור נבחרות. גאטוזו עושה עבודה טובה בינתיים. רוב האוהדים מרוצים ממנו מאוד בשלב זה”, מספר העיתונאי האיטלקי מתיאו פינצ’י.
לוח המשחקים עזר מאוד לגאטוזו, שפתח עם מאזן היסטורי – מעולם לא התחילה קדנציה של מאמן איטליה עם 13 שערי זכות ב-3 המשחקים הראשונים. זה לא אומר שהכל היה חלק. התוצאה בהופעת הבכורה מול אסטוניה עמדה על 0:0 במחצית, לפני שהעסק הסתיים עם 0:5 משכנע. מול ישראל, כפי שאנחנו יודעים, פיגרו הכחולים פעמיים, כבשו שני שערים עצמיים, והשיגו בסופו של דבר 4:5 דרמטי ביותר שגרם לאוהדים לדבר על חורים בלתי נסלחים בהגנה. גם בהתמודדות החדשה מול אסטוניה בשבת לא הצליחה איטליה לשמור על שער נקי בגלל טעות של השוער ג’אנלואיג’י דונארומה וניצחה רק 1:3, כאשר בפועל נדרשה תוצאה גבוהה הרבה יותר.
שחקני נבחרת איטליה, פתחו במאזן היסטורי תחת מאמנם (IMAGO)למעשה, איטליה חייבת להביס את יריבותיה בתוצאות אסטרונומיות כפי שעושה נורבגיה. אחרי שהחבורה בראשות ארלינג הולאנד הבקיעה 11 שערים לרשת מולדובה ורמסה 0:5 את ישראל בשבת, עומד הפרש השערים שלה על פלוס 26, לעומת פלוס 8 לאיטליה. הסיכוי לסגור את הפער, גם במקרה של ניצחון גבוה מול הנורבגים עצמם בסן סירו בחודש הבא, נראה קטן. לגאטוזו אין קשר אישי למפלה באוסלו, והוא כבר מדבר על פלייאוף כאילו השלים עם העובדה כי נורבגיה תסיים בפסגה ותעפיל אוטומטית.
אחרי הפסדים כואבים בפלייאוף מול שבדיה לקראת מונדיאל 2018 ונגד צפון מקדוניה לקראת מונדיאל 2022, יש לו משימה למנוע טרגדיה ספורטיבית שלישית ברציפות, ולשם הוא מכוון. ואם זה התסריט, המטרה מול ישראל ביום שלישי היא להימנע מהפסד, כי כך תבטיח איטליה את המקום השני. ייתכן שמאמן אחר היה שואף לניצחון גבוה ככל הניתן, אבל גאטוזו מדבר על זהירות, ומתכנן מערך עם 3 בלמים. “אני לא אוהב אותו, אבל אשים את האגו בצד לטובת הנבחרת”, הוא הצהיר, גם אם זו אמירה שלא בהכרח הגיונית.
“איבדנו את מה שאיפיין אותנו בהגנה, כי ניסינו לעשות את הדברים אחרת. אנחנו צריכים לחזור ליסודות כדי שיריבות יפחדו מאיתנו שוב”, טען גאטוזו לקראת המשחקים בחודש הנוכחי. אחרי ניצחון לא משכנע מספיק על אסטוניה, הוא הדגיש דווקא את הצורך לייצר הזדמנויות רבות יותר. כפי שניתן לראות, הוא עדיין לא סגור על עצמו עד הסוף, אבל ניכרת השאיפה לשלמות. אין לו חומר שחקנים כדי ליצור נבחרת מושלמת, והוא עצמו לא מסוגל לעשות זאת בכל מקרה, אבל השאפתנות חשובה. כאשר קיבל את המינוי, הבטיח גאטוזו שיגרום לאוהדים להתלהב מהנבחרת מחדש. בהיבט זה, ייתכן שהוא בדרך הנכונה, אבל המבחן הרציני היחיד מול ישראל יכול היה להסתיים בקלות לרעתו. הנבחרת של רן בן שמעון חייבת להאמין שהיא מסוגלת לחולל סנסציה הפעם גם הערב (שלישי) ב-21:45.